נח

פרשת נח מתארת את המאורע ההיסטורי שבו נמחה כל היקום מעל פני האדמה, בגלל חטאיהם, מלבד נח הצדיק ומשפחתו ובעלי החיים שהיו איתו בתיבה. וכן את יציאת נח מן התיבה והשתלשלות הבריאה מנח ועד אברהם, כולל חטא דור הפלגה (שהיה 340 שנה אחרי המבול) שאז התפלג העולם למקומות נפרדים עם שפות שונות (כך פירש רש"י את המילים "כי בימיו נפלגה הארץ", ובדברי הימים (א' א' י"ט) ביאר שהכונה שנתחלקו ונתמעטו ימיהם של בריות, שמתחילה חיו תשע מאות שנה ויותר, ומימי ארפכשד נחצו לארבע מאות שנה ויותר, ומפלג ואילך נחצו למאתים מאותם ארבע מאות. יצויין כי בדור הפלגה היה אברהם בן 48, ונח מת 10 שנים אח"כ. סדר עולם).

המבול ארך מעט יותר משנה אחת. לרבי אליעזר המבול התחיל בי"ז חשון והסתיים בכ"ז חשון (י"א שנה יותר משנה, כדי להשלים לשנת חמה שהיא שס"ה יום, לעומת שנת הלבנה שהיא שנ"ד יום, ומשפט דור המבול הוא שנה שלימה), ולרבי יהושע המבול התחיל והסתיים באייר. בארבעים ימים הראשונים ירדו המים מן השמים ועלו מן הארץ (כנגד ארבעים יום של יצירת הולד, שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים), אח"כ (כ"ז כסלו או סיון) גברו המים על הארץ מאה וחמישים יום, ואז (א' סיון או כסלו) התחילו המים לחסור (ד' ימים לכל אמה, והמים היו ט"ו אמות מעל ראשי ההרים), אחרי 16 ימים (י"ז באותו חודש) נחה התיבה (לפי שהיתה משוקעת במים י"א אמה, וכיון שחסרו ד' אמות נחה), בא' אב (או שבט) נראו ראשי ההרים, ובכ"ז חשון (או אייר) חרבה הארץ ויצאו מן התיבה.

הפרשה הקודמת מסתיימת בשנת 1556 לבריאה, אז נולדו לנח שם חם ויפת, המבול היה מאה שנים אח"כ בשנת 1656, ואברהם נולד 292 שנה לאחר המבול בשנת 1948 שנה לבריאה.

גזירת המבול

בני האדם השחיתו את דרכם בגזל ועוד עבירות, הקב"ה אמר לנח שיבנה תיבה וסיפר לו על המבול ועל הצלתו ע"י התיבה, ואמר לו כיצד יבנה את התיבה, ושיכניס לתיבה זוג מכל בעל חי.

המבול

הקב"ה ציווה את נח להיכנס לתיבה ולהכניס את בעלי החיים, ואמר לו שמהבהמות והעופות הטהורים יקח שבעה זוגות. המבול התחיל כשנח היה בן 600, בי"ז לחודש השני, המים ירדו מלמעלה ומלמטה ארבעים יום עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים, כל היקום נמחה מעל פני האדמה וכל בעלי החיים שחיים ביבשה מתו. המים גברו על הארץ מאה וחמישים יום, ואח"כ זכר ד' את נח ואשר איתו בתיבה והמין נרגעו והמעיינות נסגרו והמים התחילו להיחסר. התיבה נחה בי"ז לחודש השביעי, בא' לחודש העשירי נראו ראשי ההרים, הארץ יבשה בכ"ז לחודש השני.

יציאתם מן התיבה

נח שלח את העורב, ואח"כ את היונה ג' פעמים, בפעם השניה חזרה היונה עם עלה זית בפיה ובפעם השלישית היא לא חזרה, ובא' לחודש הראשון חרבו המים, וב' כ"ז לחודש השני יצא נח מן התיבה בציווי הקב"ה, נח בנה מזבח והקריב עליו מן הבהמות הטהורות. הקב"ה הבטיח שלא יוסיף לקלל את האדמה עוד, ועונות השנה לא ישבותו, ובירך את נח ובניו שיפרו וירבו, ומוראם יהיה על החיות, והתיר להם את אכילתם, ואסר אכילת דם ורציחה. הקב"ה נתן את הקשת לאות ברית שלא יהיה עוד מבול.

שכרות נח

נח נטע כרם שתה יין והשתכר, חם ראה את ערות אביו וסיפר לאחיו, שם ויפת כיסו את אביהם בהליכה לאחור בלא לראות ערוותו, נח התעורר וקילל את חם ובירך את שם ואת יפת.

הכתוב מונה את צאצאי נח אחרי המבול שהיו שבעים משפחות, ומהם נפרדו הגויים בארץ אחרי המבול.

דור הפלגה

כל האנשים דיברו בשפה אחת והם ישבו בבקעה בארץ שנער והתחילו לבנות עיר ובה מגדל שראשו בשמים כדי שלא להתפזר בעולם. הקב"ה ראה את המגדל, בלבל את שפתם והפיצם על פני הארץ.

הדורות מנח עד אברהם

הכתוב מונה את השתלשלות הדורות משם עד אברהם, ואלו הם שם ארפכשד שלח עבר פלג רעו שרוג נחור תרח אברהם. לתרח נולדו גם הרן (אבי לוט) שמת בחיי אביו, וגם נחור. תרח יצא מאור כשדים עם אברהם לוט ושרה בדרכם לאץ כנען, ובדרך עצרו בחרן וישבו שם. תרח מת בחרן בגיל 205.