עיקר הרגש של היהודי – שקם בבקר ואומר "מודה אני", כמו שהרבי מדגיש – הוא רגש של אסיר תודה ובדרך צחות: 'בראשית ברא אלהים אסירי תודה' – על כל נברא להיות אסיר תודה לבורא יתברך שברא אותו.
(ט"ז תשרי פ"ו)
