וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (ב, ו) - שברון לב מהארציות

וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (ב, ו)

שברון לב מהארציות

בספר דגל מחנה יהודה מביא מעשה נפלא, פעם אחת בא על שבת בראשית אצל הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין זי"ע, איש מעיר בויברקא, ושמו ר' אפרים זלמן ציצית מאכער, והנה אחר קריאת התורה קודם תפילת המוסף, הרגיש שיש לו חולשת הלב מאוד, הלך והתפלל תפילת מוסף ביחידות, והלך לאכסניא ועשה קידוש ואכל הסעודה, ושכב על מטתו לנוח מעט, אחר זה הלך בחזרה לבית התפלה של הרה"ק, והגיע כאשר הרה"ק כבר היה יושב בשלחנו הטהור.

כאשר פתח האיש הנ"ל את הדלת, וראה איך שרבו יושב בשלחנו וכל החסידים סביבו, התחיל מהרהר בלבו בתשובה, והתחרט מאד בלבו על אשר עזב לשמוע תפלת מוסף וקדושת כתר מרבו הקדוש, שהיה ממש בוקע עולמות בכח תפלתו, והוא הלך למלאות כרסו ובטנו, והיה מתחרט על זה, ולבו נשבר בקרבו לאלף שברים, וכה היה מעמיק במחשבתו עד שניגש להשלחן הטהור.

הרה"ק מטרעטין זי"ע הרגיש במחשבתו ולבו הנשבר, ופתח ואמר: כתיב ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה, והפירוש כן הוא, 'ואד' לשון שבר, ר"ל אם לבו של אדם נשבר בקרבו, 'מן הארץ' היינו מהארציות שלו, אז בכח שברון לבו באמת, 'והשקה את כל פני האדמה' בכח שברון לבו הוא ממשיך השפעות טובות וישועות לכל העולם.