סימן ת"מ חמץ של נכרי שנמצא ביד ישראל

נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל והחמץ נמצא בבית הישראל או בשאר מקום שהוא רשותו, אם הישראל חייב באחריותו מגניבה ואבידה, וקיבל אחריות בהדיא עם קנין, (אבל בסתמא אין דין שומרים לנכרים, ורעק"א מצדד שלענין פשיעה סגי בקבלה בעלמא בלא קנין), או שמדין המלכות נתחייב באחריות אף בלא קנין, חייב לבערו בזמן הביעור, אם אין הנכרי כאן להחזירו.

וי"א שאפי' אם הישראל אינו אלא שומר חינם וחייב רק בפשיעה חייב לבערו, ולכתחילה יש לחוש לדעה זו ולהחזיר את הפקדון לנכרי, ואם הנכרי אינו כאן יעשה מכירת חמץ (שאף שלהרבה פוסקים מכירה וביטול לא מועילים בחמץ שגופו אינו שלו, בכגון זה יש לסמוך על המקילים), וגם יבטל את החמץ, ואם כבר הגיעה שעה שישית שא