וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם (ב,א')

לעומקו של מקרא | September 30, 2026

וַיְכֶלֶוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם

)'א)

ועל דרך הרמז יש לומר שרמז כאן הכתוב על יצירת עם ישראל ובריאתם קודם שנברא העולם: וכאומרם ז"ל במדרש שמות רבה, על הפסוק בְּרֵאשִׁית בָּרָא וגו' :

שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. וגו' הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, וגו' יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם.

ויש לשאול שהרי בפשטות יתכוון הכתוב באומרו צְבָאָם לצבא השמים. ומדוע לא פירש רש"י כן.

ולעומקו של מקרא יֵאָמֵר: אם היה מסמיך הכתוב צְבָאָם לשמים, כגון: וַיְכֵכֶלֶוּ הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם, היה אפשר לפרש כן, שכוונת צְבָאָם הוא ופירושו הוא ממדרש רבה (שמו"ר ,ג.) שְׁקוּלִים הֵם יִשְׂרָאֵל כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם, נֶאֱמַר כָּאן שְׁמוֹת, וְנֶאֱמַר בַּכּוֹכָבִים שֵׁמוֹת, וּלְפִי שֶׁהֵם מְשׁוּלִים לַכּוֹכָבִים קָרָא שֵׁמוֹת לְכַלָּם.

ואשר על כן הסמיך הכתוב את צְבָאָם גם למילה ארץ. כהבטחתו לאברהם וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ.

ועדיין יש לשאול, די אם יסמיכם לישראל להיות משולים ככוכבים. ומדוע ימשילם גם לעפר הארץ. וי"ל כפי שבארו חז"ל בבראשית רבה גבי יוסף ואחיו:

וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם (בראשית נ, יט כא), וְכִי יֵשׁ לְךְ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵן מְנַחֲמִין אֶת הַלֵּב, אָמַר לָהֶם נִמְשַׁלְתֶּם כַּעֲפַר הָאָרֶץ: מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִי יָכוֹל לְסַיֵּף [לשים סוף וקץ] אֶת עֲפַר הָאָרֶץ. נִמְשַׁלְתֶּם כַּכּוֹכָבִים, מִי יָכוֹל לְסַיֵּף אֶת הַכּוֹכָבִים. לכן נאמר וַיְכֶלֶוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל- צְבָאָם. אלו צבאות בני ישראל שנמשלו לשמים ולארץ ואין יכול להם.

ועל דרך הרמז והסוד יש לומר לעומקו של מקרא: מאי וְכָל-צְבָאָם,

PDF Preview