וַיְהִי כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. (ה,כג'כד')
ולא אמרו הופך ה'. ולכן נדחו מן המחיצה קל"ח שנה עד חלום יעקב אשר ראה בחלומו והנה מלאכים עולים ויורדים בו, שרק אז קבלו רשות לעלות ולחזור לשמים. (יונתן בן עוזיאל ודעת זקנים פר' ויצא).
ולכן נאמר במלאך זה הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל-תַּמֵר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבְּוֹ. ומפרש רש"י אַל-תַּמַר בּוֹ כי הוא מהכת שאינם חוטאים ואומר רש"י שאינו למוד בכך אלא יקוב הדין את ההר.
וַהֲרֵינָן בָּהּ, וכל כך למה, כשם שלא יתגמש הטבע להיות לפנים משורת הדין לעולם, אלא אבן תיפול מטה, ואש תעלה למעלה וכו', כן אין למלאך זה כל אפשרות להיות לפנים משורת הדין. שהרי הולך הוא לפי שורת הטבע, ויקוב הדין את ההר.
העולה מכל הנ"ל שהוא המלאך הממונה על מערכות הטבע, ולכן מינהו הקב"ה להיות שר הטבע. שאין בטבע משוא פנים. שאם לא כן לא יתקיימו שמים וארץ. ויש ליתן טעם מדוע נבחר דוקא חנוך להיות שר הטבע מכל שרי מעלה.
והנה נרמז בפסוק וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנָוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים. אלהים בגימטרי' הטבע. שהיה חנוך הולך לפני האלקים כמידת הטבע. אינו מחטיא ימין ושמאל. זה שפירש"י שצדיק היה ומיהר הקב"ה לסלקו קודם זמנו שלא יחטא. ובתרגום יונתן מובא שהפכו הקב"ה למלאך, ושמו מט"טרו"ן ששמו כשם רבו שד"י. שאמר לעולמו די.
ועוד י"ל שירמזון מספר שנות חייו של חנוך לצדיקותו. וַיְהִי כָּל- יְמֵי חֲנִוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִׁים שָׁנָה וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. כמנין שס"ה ימות השנה. שהיה בצדקותו יום לשנה יום לשנה. ועל דרך נגינת הטעמים: כי נגינת הגרשיים העולה מעלה, תבוא לפני התלישא המסתלסלת מעט מטה. והוא לפום ריהטא של הנגינה כדי לא להפסיק בה.
ולעניין שני טעמים במלה אחת כותב רבינו בחיי: חשבון עשרה הוא עקר העולם וקיומו. והנה נח היה עשירי לאדם וראוי להתקיים בו העולם, ולפי שהדורות ההם היו עתידין להמחות במבול ואין בהם קורא בשם וששים שנה אלא חָמֵשׁ וְשִׁשִׁים שהם בגימטרי'א א'ד'נ'י כנ"ל, ולכן הם מספר שלם.
