הרד"ק הביא שני דעות בקשר למשפט (תהילים קמה יז) ושכר של בעלי חיים.
הדעה הראשונה הוכיחה מדברי הגמרא (חולין סג.) המספרת כאשר רבי יוחנן ראה עוף בשם 'שלך', שטבעו לשלות דגים מהים ולאוכלם, היה קורא את הפסוק (תהלים לו ז) 'מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה'. וביאר רש"י (חולין סג. ד"ה משפטיך) בשם רבו שכאשר הבורא עושה משפט לדג בים, ומחליט להענישו, הרי הוא שולח את השלך שיוציאו מתהום המים ויאכלנו. ועוד ביאר רש"י כי השלך עצמו נשפט ונענש שהוא צריך לטרוח לחפש את מזונו במעמקי הים, לשלות משם דגים בקושי וטרחה גדולה.
ולכן הוכיחו מדברי הגמרא הללו שגם על בעלי חיים יש משפט, וכאשר אריה טורף כבש הרי זה מחמת שגזר הבורא עונש על הכבש הנטרף.
והוסיף הרד"ק שכן אמרו חז"ל (בכורות ה:) שבזכות שטענו החמורים את ביזתם של ישראל כשיצאו ממצרים, זכו שיש מצוה לפדות פטר חמור. וכן אמרו חז"ל (מכילתא משפטים מס' דנזיקין פ"כ) שבזכות שהכלבים לא חרצו את לשונם כאשר יצאו בני ישראל ממצרים (שמות יא ז), אמרה תורה (שמות כב ל) שבשכר זה משליכים לכלב את בשר הטריפה, ולמדו חז"ל מכאן שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל ברייה וברייה.
הרב מנשה קליין (משנה הלכות ח"ז סי' רצ ד"ה ובחולין) הרחיב בדברים והוכיח מדברי הגמרא הנ"ל שגם בבעלי חיים יש השגחה פרטית, ואינם מתים במקרה, אלא הכל במשפט במדה ובמשקל, והשגחה אלהית על הכל.
אולם הרד"ק הביא שיש חולקים על דעה זו וסבורים שיש לבעל חי שכר ועונש על רק על דברים שהם עשו בעסק בני אדם, כפי שנאמר בפירוש בתורה (בראשית ט ה): 'מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ'. ולדבריו הבורא עושה משפט בדגים שהזיקו לבני אדם או טרפו אדם. אלא שהדברים אינם כמשמעות דברי רבי יוחנן שהשלך טורף דגים שנגזר עליהם עונש, משום שלא מסתבר שהשלך טורף דגים שהרגו אדם או הזיקו לו.
עונש ללא בחירה
אולם נשאלת השאלה אם אין לחיה בחירה, כיצד הבורא מעניש חית טרף שהרגה אדם את דמו של האדם, וכפי שנאמר מיד חיה אדרשנו, הרי זה טבעה של הבהמה. אולם התשובה לכך היא כי כאשר נוצר חטא בבריאה, יש שני סיבות הגורמים לעונש. אחד משום שהחטא יצרה קלקול בבריאה, וכאשר החוטא נענש יש תיקון לבריאה. והסיבה הנוספת היא עונש במובן של עונש שאנחנו מבינים את העונש, על כך שהיצור בחר ברע.
ולכן גם חית טרף שלא בחרה ברע, בכל זאת נאמר בתורה (בראשית ט ה): 'מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ', משום שעצם פעולת טריפת האדם הוא מעשה רע, ונוצר קלקול בעולם כפי טעם הראשון.
