לסיכום נסיים בדבריו של המסילת ישרים (פ"א): העולם נברא לשימוש האדם, אולם עתיד העולם נתון על כף המאזנים, אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, האדם עצמו מתקלקל, ומקלקל את העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו.
ראינו מקורות רבים כי גם הבריאה כולה בעלי חיים; מלאכים; מערכות השמים ואף האדמה החומרית, למרות שאין להם בחירה ושכר וענוש מלאים, יש בהם מושג של שכר ועונש.
הובאו שני הסברים מרכזים ששניהם נכונים:
א. למלאכים ומערכות השמים כולל המלאך הממונה על כל עשב או האדמה יש סוג מסוים של בחירה, למרות שאינו בחירה מלאה כאדם.
ב. החטא עצמו הוא גורם לקלקול וגורם לעונש, גם אם חית הטרף אינה אשמה על נטיתה לטרוף. בדיוק כמו שאדם שנגע בטעות בזרם פתוח מתחשמל למרות שזה אינו אשמתו. מאידך מי שזכה ונעשה ע"י מצוה גם אם הדבר אינו בבחירתו, יש לו שכר על כך שהוא הביא שפע וברכה לעולם, ותיקן את העולם.
