As is known the custom is to say this chapter of Tehilim (27) throughout the month of Elul until after Yom Kippur, yet a reason is not provided.
Perhaps, the custom is based on Medrash Rabbah in Parshas Acharei, that אורי refers to Rosh HaShana, and ישעי refers to Yom Kippur. And the extension is to say this chapter of Tehilim also before and after those 10 days which became the general custom.
One might understand better by reference to a Medrash in Parshas BeShalach that this Chapter of Tehilim alludes to the Splitting of the Sea according to Rabbi Eliezer.
- ים סוף (שמות יד וט"ו ) (תהלים כז) לדוד ה' אורי
- התיצבו וראו את ישועת ה' (יד, יג) אורי וישעי (תהלים כז, א )
- ויאמר משה אל תיראו (יד,יג) ממי אירא )א(
- עזי וזמרת יה (טו, ב) ה' מעוז חיי )א(
- תפול עליהם אימתה ופחד (טו, טז) ממי אפחד )א(
- ופרעה הקריב (יד, י) בקרוב עלי מרעים )ב(
- אמר אויב ארדוף אשיג וגו' (טו, ט) לאכול את בשרי )ב(
- ונער פרעה וחילו צרי ואויבי לי (ב)
- מחנה של מצרים אם תחנה עלי מחנה )ג(
- מלחמתן של מצרים לא יירא לבי אם תקום עלי )ג(
- בזאת שהבטחתני שנאמר "ה' ילחם לכם" (יד, יד) בזאת אני בוטח )ג(
Rabbi Epstein is surprised that we do not say this Tehilim on Pesach, or at least on the seventh day of Pesach, since this entire Tehilim alludes to the incident that occurred on that day.
