The Importance of Blessing and Appreciation in Torah Study
Bitachon Weekly | February 06, 2025
Print This Article
View Original PDF

The Importance of Blessing and Appreciation in Torah Study

Bitachon Weekly | June 27, 2025

ר"ן (נדרים פא א) ומצאתי במגילת סתרים של ה"ר יונה ז"ל דקרא הכי דייק דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו והלא דבר גלוי היה וקל לפרש אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ עד שפרשו הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחלה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עליה שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה והיינו לא הלכו בה כלומר בכונתה ולשמה אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים ראויין למי שאמרם.

מכילתא (פרשת השירה, פרשה א) אֶת הַש יר ה הַזֹאת (טו א) וכי שירה אחת היא, והלא עשר שירות הן, הראשונה שנאמרה במצרים שנאמר (ישעיה ל כט) הַש יר י ה יֶה ל כֶם כ לֵּיל ה ת קַדֶש ח ג וגו'. השנייה על הים, שנאמר א ז י ש יר משֶה. השלישית על הבאר, שנאמר (חקת כא יז) א ז י ש יר י ש ר אֵּל. הרביעית שאמר משה, שנאמר (וילך לא כד, ל) וַי ה י כ כַלות משֶה ל דַבֵּר אֶת כ ל ד ב רֵּי הַש יר ה הַזֹאת. החמישית שאמר יהושע, שנאמר (יהושע י יב) א ז י דַבֵּר י הושֻעַ לַ ה' ב יום תֵּת ה' וגו'. הששי שאמרה דבורה וברק, שנאמר (שופטים ה א) וַת שַר ד בור ה וּב ר ק בֶן אֲב ינֹעַם. השביעית שאמר דוד, שנאמר (ש"ב כב א) וַי דַבֵּר ד ו ד לַ ה' אֶת ד ב רֵּי הַש יר ה הַזֹאת. השמינית שאמר שלמה, שנאמר (תהלים ל א) מִּזְּמוֹר שִּ יר חֲנֻכַת הַבַיִּת לְּדָוִּד, וכי דוד בנאו, והלא שלמה בנאו, שנאמר (מ"א ו יד) וַי בֶן ש לֹמֹה אֶת הַבַי ת, ומה ת"ל מ ז מור ש יר חֲנֻכַת הַבַי ת ל ד ו ד, אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו.

(Chazal: The main greatness of a true singer is to sing despite much Yissurim. Like Dovid, who was overloaded with all kinds of challenges and horrors in his life.) The Gemara says that the Churban happened because: שֶלֹא בֵּר כוּ בַתור ה ת ח ל ה נדרים פא א the Yidden did not make a Bracha before learning, and the Ran explains that they did not say a Bracha before learning Torah because they didn’t appreciate their own Torah! That’s why a Dovid type lasts forever.

This is why he was so involved in building the Bais Hamikdash, and it was: נ ק רֵּ את עַ ל ש מו attributed to him, like it says: מ ז מור ש יר חֲנֻכַת הַבַי ת ל ד ו ד תהלים ל א A song, for the Bais Hamikdash of Dovid. He was a “builder” type; not a critical, unhappy destroyer type. Iyov was a tremendous Tzaddik, and he had lots of Yissurim. If not for the fact that he cursed the day he was born, we would say: אֱ לֹקֵּ י א יוב the G-d of Iyov. (Medrash) Indeed, although he was a Tzaddik, he wasn’t a Yid, and a Yid is נקרא על שמו.

ר"ן (נדרים פא א) ומצאתי במגילת סתרים של ה"ר יונה ז"ל דקרא הכי דייק דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו והלא דבר גלוי היה וקל לפרש אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ עד שפרשו הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחלה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עליה שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה והיינו לא הלכו בה כלומר בכונתה ולשמה אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים ראויין למי שאמרם.

מכילתא (פרשת השירה, פרשה א) אֶת הַש יר ה הַזֹאת (טו א) וכי שירה אחת היא, והלא עשר שירות הן, הראשונה שנאמרה במצרים שנאמר (ישעיה ל כט) הַש יר י ה יֶה ל כֶם כ לֵּיל ה ת קַדֶש ח ג וגו'. השנייה על הים, שנאמר א ז י ש יר משֶה. השלישית על הבאר, שנאמר (חקת כא יז) א ז י ש יר י ש ר אֵּל. הרביעית שאמר משה, שנאמר (וילך לא כד, ל) וַי ה י כ כַלות משֶה ל דַבֵּר אֶת כ ל ד ב רֵּי הַש יר ה הַזֹאת. החמישית שאמר יהושע, שנאמר (יהושע י יב) א ז י דַבֵּר י הושֻעַ לַ ה' ב יום תֵּת ה' וגו'. הששי שאמרה דבורה וברק, שנאמר (שופטים ה א) וַת שַר ד בור ה וּב ר ק בֶן אֲב ינֹעַם. השביעית שאמר דוד, שנאמר (ש"ב כב א) וַי דַבֵּר ד ו ד לַ ה' אֶת ד ב רֵּי הַש יר ה הַזֹאת. השמינית שאמר שלמה, שנאמר (תהלים ל א) מִּזְּמוֹר שִּ יר חֲנֻכַת הַבַיִּת לְּדָוִּד, וכי דוד בנאו, והלא שלמה בנאו, שנאמר (מ"א ו יד) וַי בֶן ש לֹמֹה אֶת הַבַי ת, ומה ת"ל מ ז מור ש יר חֲנֻכַת הַבַי ת ל ד ו ד, אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו.

(Chazal: The main greatness of a true singer is to sing despite much Yissurim. Like Dovid, who was overloaded with all kinds of challenges and horrors in his life.) The Gemara says that the Churban happened because: שֶלֹא בֵּר כוּ בַתור ה ת ח ל ה נדרים פא א the Yidden did not make a Bracha before learning, and the Ran explains that they did not say a Bracha before learning Torah because they didn’t appreciate their own Torah! That’s why a Dovid type lasts forever.

This is why he was so involved in building the Bais Hamikdash, and it was: נ ק רֵּ את עַ ל ש מו attributed to him, like it says: מ ז מור ש יר חֲנֻכַת הַבַי ת ל ד ו ד תהלים ל א A song, for the Bais Hamikdash of Dovid. He was a “builder” type; not a critical, unhappy destroyer type. Iyov was a tremendous Tzaddik, and he had lots of Yissurim. If not for the fact that he cursed the day he was born, we would say: אֱ לֹקֵּ י א יוב the G-d of Iyov. (Medrash) Indeed, although he was a Tzaddik, he wasn’t a Yid, and a Yid is נקרא על שמו.

PDF Preview