’שעוה’, ראשי-תיבות: ”הקיצו ורננו שוכני עפר” (מהמכתב הנ”ל). למעשה, נר של שעוות-דבורים טהורה אינו דולק יפה (מוציא גאזים רבים וכבה מהר, מלבד באבוקת-הבדלה שכולה פתוחה לאוויר), ונרות ה’שעווה’ המצויים בשוק מעורבים באחוז גבוה של סטיארין. ולכאורה די שיהיה הרוב שעווה לקיום המנהג כראוי (וכנראה המציאות בזה אינה דומה למבואר בשו”ע אדה”ז סי’ רסד ס”ז-ח מכתב הנ”ל. משקיעה עד צאת הכוכבים מחר - ע”פ בקשר ליארצייט פרטי79ספר-המנהגים עמ’ מקפידים לכתוב (אפילו את טיוטת הפ”נ– ראה עמ’1243’אספקלריה’ נספח ל’כפר חב”ד’ גיליון ) דווקא באם טבלו באותו היום במקווה (באם לא20 טבל - יכתוב ע”י אחר) – מפי המזכיר הרה”ח רי”ל שי’ גרונר מפי הנ”ל מכתב הנ”ל .16 .17 .18 מפי הנ”ל מפי הנ”ל . אג”ק אדמו”ר מהוריי”צ ח”ו עמ’ רפב. והכוונה לא רק להקפיד96ספר-המנהגים ע’ שלא לאכול בגלל האמור בזוהר שאין ללכת שמה ללא תענית [ופ”א אמר הרבי לאחד התמימים שאכל לפני שהלך לאוהל: ”א רחמנות אויף דיר” [=רחמנות ], אלא גם226עליך...”] – יומן תש”י, נספח ל’שיחות קודש – תש”י’ החדש עמ’ להקפיד לשתות תחילה (וכן הקפיד הרבי), כדי שלא להיות בכלל ”מרעיב עצמו ולן בבית-הקברות” (ראה גם בגשר-החיים ח”א ס”ע שז, ובנטעי-גבריאל הל’ אבילות ח”ב עמ’ תרכ”ג. בנטעי-גבריאל שם כתב, שלכן נמנע הרבי מלבקר באוהל ביום התענית). . ולהעיר עוד מסיפורו של חבר19וע”ע דיון בזה ב’התקשרות’ גיליון תיב עמ’ המזכירות הרה”ח ר’ בנימין קליין ע”ה שלפעמים היה הרבי אוכל פיסת שוקולד לפני הנסיעה לאוהל. כן להעיר מיומנו האישי של כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ מביקורו בארה”ק ), שביום ה’ מנ”א אכלו255 ועמ’ 252בשנת תרפ”ט’( מסע הרבי בארה”ק’ עמ’ היתה12מזונות בשכם ואח”כ נסעו לציוני האר”י וכו’ בצפת, וביום ז’ מנ”א בשעה סעודה, ואח”כ נסעו לקבר רחל. ואם-כי מצב בריאותו של הרבי היה קשה אז, עד ), הרי לכאורה השתתפו בזה גם256שביקשו ממנו לבל יתענה בת”ב (שם עמ’ המלווים אותו. וצ”ע. ומאידך בלקוטי-דיבורים ח”ד ליקוט לז, ברשימת המאסר עמ’ , מספר אדמו”ר מהוריי”צ שהלך ל’אוהל’ בעודו בתענית ממש. ואולי היו כל1354 אלה מצבים מיוחדים, וע”ע שו”ע אדה”ז או”ח סי’ כג ס”בס”א מביא ”הוראות שמסר כ״ק235ב’ימי בראשית’ ע’ אדמו״ר שליט״א בקשר לבנין האהל על הציון של כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע”: ”(א) חלק הגג שמצד הקבר בלי מכסה כיון שגם כהנים באים להתפלל, ואהל מביא הטומאה (שו״ע יו״ד סימן שעא). (ב) מחיצה סביב הקבר כדי שיוכלו כהנים לעמוד בסמיכות אליו (עד ד׳ טפחים) ולא בריחוק ד׳ אמות (שם סעיף ה׳)”. ושם מובא ג”כ ש”בכל פעם שהולכים ל״אהל״ נוהג כ״ק אדמו״ר שליט״א לעורר שעל הכהנים להזהר מאד, בכניסתם וביציאתם שלא יעברו בתוך ד״א של קבר. ולכן נוהגים אנ״ש והתמימים להקיף את הכהנים בתור מחיצה בין הכהנים והקברים”.(וראה אג”ק ח”ג עמ’ שמב, צוין שם בהערה). בשנים האחרונות בנו מחיצה של עשרה טפחים משני הצדדים לאורך כל הדרך מהכניסה למקום הקברים ועד האוהל אג"ק ח"ו ע' שמט
