שמעי ואבטליון והאות ה'

ח. 1. שמעי' ואבטליון.
2. כי היו גרים, ונשאר בשפתם לעגי שפת העובדי כוכבים.
3. אמרו אות א' חלף אות ה'.
4. הרמב"ם כותב זאת בנוגע להמדה "הין", ששמעי' ואבטליון היו מבטאים אותו, "אין".

וזה לשונו של המשנה שעליו קאי: הִלֵּל אוֹמֵר, מְלֹא הִין מַיִם שְׁאוּבִין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, אֶלָּא שֶׁאָדָם חַיָּב לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ. וְשַׁמַּאי אוֹמֵר, תִּשְׁעָה קַבִּין. ע"כ.

הרמב"ם כותב: והלל היה אומר כן: "מלא אין", כמו ששמע מהם. והוא מה שאמרו רבותינו ז"ל "חייב אדם לומר בלשון רבו". ע"כ. היינו שזהו כוונת המשנה כשאחר אימרתו של הלל כתוב "שאדם חיב לומר בלשון רבו".

והנה, לשון משנה זו מובאת בגמ' מס' שבת, דף ט"ו, א: הִלֵּל אוֹמֵר: מְלֹא הִין מַיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה ― שֶׁחַיָּיב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ. ע"כ.