פרשת השבוע מסתיימת בתיאור תולדות חייו של ישמעאל בניו ומקומות מושבותיהם, ומסתיימת במילים: 'עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל' (בראשית כה יח). בעל הטורים כותב שיש בכך רמז שמיד בפסוק הבא, הפותח את פרשת תולדות: 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם', והוא מרמז על כך שבאחרית הימים נהיה תחת גלות ישמעאל, ומיד כאשר יפול ישמעאל אז יצמח מלך המשיח וזה נרמז במילים ואלה תולדות יצחק. וכפי שמסרו לנו חכמים שאמנם הגלות האחרונה היא גלות אדום, אולם בעיקר בסופו הוא יהיה מעורב עם גלות ישמעאל, ואז תגיע הגאולה.
חכמים תיארו את הגלות של ישמעאל כגלות הקשה והאכזרית ביותר, בפרקי דרבי אליעזר נאמר: 'אוֹי מִי יִחְיֶה בְּיָמָיו לישמעאל, שֶׁנֶּאֱמַר מִשֻׂמוֹ אֵל'. בזוהר נאמר: 'ואין לך גלות קשה לישראל כמו גלות ישמעאל' 'ווי על היום שנולד בו ישמעאל בעולם ושנימול', משום שזה נותן לו כח להשתעבד בישראל בצורה קשה ביותר. נחסוך מהקוראים את התיאורים, אולם חכמי הדורות כתבו תיאורים קשים במיוחד על מה שיעשו בני ישמעאל לעם ישראל באחרית הימים.
חשוב מאד להדגיש כי כאשר אנחנו מדברים על אחרית הימים צריך לזכור שהנביאים מסרו לנו בצורה מפורשת כי כל הדברים לוטים בערפל ואף אחד אינו יודע במדויק מה יקרה, ויש רק כיון כללי. אנשים רבים נחרדים בתקופה זו האם מתחיל מלחמת גוג ומגוג? האם נעמוד בזה? התיאורים הם מחרידים, מה נעשה?
באלף שנה האחרונות עברנו בגלות אדום מאורעות קשים במיוחד, הבולטים ביניהם הם מסעי הצלב בגרמניה וצרפת ועוד, גירוש ספרד והאינקובציה המחרידה, מאורעות ת"ח ות"ט שבוצעו ע"י הקוזקים באוקרינה, השואה הנוראה שבוצע ע"י הגרמנים ומשתפי הפעולה מכל אירופה, ואין ספור פוגרומים נוראים, גירושים.
מאז השואה האיומה עיקר הגלות הוא מבני ישמעאל, אם בתחילה היה זה בארץ ישראל לאחר שחלק ניכר מעם ישראל שב לארצו, אולם לדאבוננו הטרור של בני ישמעאל התפשט לכל העולם, אם באיומים, ואם במעשים כשהנורא מכל הוא אסון התאומים בלב ליבה של העיר שבה מספר היהודים הגדול ביותר בעולם, ובמרכז הריכוז היהודי הגדול בעולם לאחר מדינת ישראל, כאשר מאות מאחינו בני ישראל נספו באסון הנורא. אולם נשאלת השאלה הרי עדיין מה שעם ישראל עבר בגלות אדום הוא נורא האם זה מה שמחכה לנו?
וכאן התשובה שאנחנו חייבים לזכור כל הזמן, אמנם אנחנו לא יודעים מה אורכה של גלות ישמעאל, האם עברנו כבר את עיקר הגלות, אולם צריך לזכור שכל מה שנגזר במלחמת גוג ומגוג וגלות ישמעאל הוא רק במקרה שלא נשוב בתשובה ולא יהיה לנו זכויות שיגנו עלינו. ויש גם אפשרות של גאולה בחסד וברחמים בלי ששום יהודי יפגע.
מאז מאורעות תרפ"ט עד שמחת התורה האחרון ראינו דוגמאות מצמררות מה מיליוני בני ישמעאל המקיפים אותנו רוצים לבצע בנו. אולם מצד שני אין לנו מושג כמה אירועים נמנעו בזכות התורה והתפילה של עם ישראל.
הגאון רבי שריה דבלצקי זצוק"ל חי תמיד בהרגשה כי כל יום שבני ישמעאל המקיפים אותנו ואינם פוגעים בנו הוא נס מהשמים, ולכן סבר שבכל יום אנחנו בעת צרה ומלחמה, ולדעתו בעת צרה ומלחמה גם בימינו חובה לתקוע בשופר, ולכן בבית מדרשו תקעו בכל יום בשופר לאחר תפילת שחרית. [לגבי השאלה האם בימינו תוקעים בחצוצרות או בשופר בפועל בעת צרה ומלחמה, ומה הכרעת רוב הפוסקים בענין, עסקנו בכך בהרחבה במאמר השבוע פרשת בהעלותך תש"פ]
מי יודע כמה מהתיאורים הנוראים של גלות ישמעאל כבר עברנו בשלום בזכות התורה והתפילה של עם ישראל. נשתדל כולנו להתחזק בתורה ובתפילה ובהחזקת לומדי התורה, ובכך נזכה כי נצא מגלות ישמעאל בלי שום יהודי נוסף שיפגע, ונזכה במהרה לביאת המשיח בצורה של חסד ורחמים.
