א חיי שרה - כא חשון

אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן: היום חל יומא דהילולא של דוד בן שלמה אבן זמרא - הרדב"ז זי"ע

מסופר (מאורן של ישראל - וירא) כשנפגשו הרה"ק ב' הישמח ישראל מאלכסנדר זצ"ל והגאון רבי יהושע מקוטנא זצ"ל, דיברו תחת אחד השיחים, בענין דברי הפרשת דרכים (בדרוש א)' שכתב, בהא דהראשונים חקרו ונחלקו אם האבות הק,' שקיימו את התורה קודם שניתנה לנו, היה להם דין בן נח לחומרא או דין ישראל בין להקל בין להחמיר, והקשו המפרשים לפי הסוברים שלא היה להם דין ישראל להקל, א"כ איך שמרו האבות את השבת, והרי קיי"ל (סנהדרין נט). "בן נח ששבת חייב מיתה" והם לא יצאו מכלל בן נח להקל. ואמר הרה"ק מאלכסנדר להגאון מקוטנא לתרץ ברעיון האמור, עפ"י דאיתא ברדב"ז (על הרמב"ם מהל' מלכים פ"י ה"ט) שהאיסור לבן נח לשבות הוא רק כשקיבל לעצמו את אותו היום למנוחה, אבל אם בטל במקרה לא מתחייב, והנה האבות הק' תיקנו וזיככו את אבריהם שלא יהיה ביכולתם לעשות שום תנועה שהוא נגד רצון השי"ת, ולפ"ז אמת דקי"ל "גוי ששבת חייב מיתה," אמנם זהו רק כששובת בכוונה, אבל בכפות וקשורות ידיו בחבלים שאינו יכול לעשות מלאכה, ודאי שאין יכולים לחייבו, והרי זה בכלל דברי הרדב"ז הנ"ל, דהשובת במקרה פטור. וקלסיה הגאון מקוטנא.

בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן:

וישקול אברהם לעפרון ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר וגו׳ (כג, טז.)

מובא (בספר מלוה מלכה) סיפר הגה"צ רבי נתן גשטטנר זצ"ל: כאשר הדפיס ספר אחד בעזרת השי״ת, ונכנס אל הגאון גאב"ד טשעבין זצ״ל לתת לו את הספר במתנה, והגאון זצ״ל ביקש לשלם לו עבור הספר, ואמר לו שהוא הביא את הספר ליתן במתנה גמורה, וכבר אמרו חז״ל (קידושין ז). דאדם חשוב שקיבל מתנה הרי זה כאילו שהוא נתן לנותן, שכן הנאה מרובה יש לו לנותן, שאותו אדם חשוב קיבל ממנו את מתנתו, וע״כ אותה הנאה שיש לי שלקח את הספר, יהיה במקום תשלומין.

והשיב הגאון זצ״ל, אין הכי נמי שזה מועיל כמו כסף, אבל זה לא ״מזומנים״. והכוונה, דאמנם לפי ההלכה מקודשת האשה והוי כאילו שקיבלה כסף, מכל מקום בשוק אי אפשר לקנות בכסף זה, ואינו עובר לסוחר.

אחר תפילת מעריב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת הבר מצוה להבה"ח יעקב ני"ו בן הרב חיים מאיר ברלין הי"ו. במהלכה שח מר"ש כדלהלן:

ב"בירור הלכה" למסכת נידה יובא שנחלקו הראשונים מתי בדיוק קטן נהפך לגדול: רש"י (בפירושו למסכת יבמות לד,א) כותב שמתחילת הלילה של תאריך הולדתו הוא כבר נחשב גדול על פי ההלכה וחייב בכל המצוות וכו.'

אולם מדברי תוספות (במסכת ראש השנה י,א ד"ה בן) נראה שהם סבורים שרק כאשר מגיעה אותה שעה שאותו ילד נולד בה לפני 13 שנים אז הוא נעשה גדול.

על פי זה כתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאם ילד נולד לאחר תחילת הלילה, יש מדקדקים שכאשר יגיע ליל בר המצווה שלו – יקיים את מצוות קריאת שמע רק לאחר השעה שנולד בה, כי לפי דעת התוספות רק מאותה שעה הוא נחשב גדול שחייב במצוות מן התורה, ואילו לפני כן הוא עדיין קטן וחייב רק מדין חינוך שהוא מדרבנן.