עלה שמועה
הלכות והליכות מאת הגאון רבי יעקב קמנצקי זצ"ל בעניני נישואין
ע"פ ספר 'את גאון יעקב' היו"ל עתה ע"י מכון עלה זית. מחבר הספר, הרה"ג ר' מרדכי שיין שליט"א, שימש את הגאון רבי יעקב קמנצקי זצוק"ל בקביעות במשך שש-עשרה שנה, ורשם ממנו בדקדוק רב פניני הלכה והשקפה, עובדות והנהגות, אורחות חיים, וכן את הטעמים להנהגותיו כפי ששמע מפיו. מבין השיטין עולה דמותו המאירה של הגאון זצ"ל, אשר בגדלותו ובחכמתו העביר את מסורת ההלכה ומסורת הישיבות מליטא והנחילה לדור החדש.
ויקח את רבקה ותהי לו לאשה (כד, סז).
שומר לחתן באמצע ימי השבע ברכות שלי ביקשתי מאבי מורי ז"ל ליתן לי להסיע את רבינו לתפלת מנחה, כדי שתהיה לי הזדמנות לדבר אתו ביחידות, ובדרך, עצרתי אצל ביתו של חבירי להחזיר לו את מעילו, ונתקע הרכב באבן גדולה שהיתה מונחת שם מן הצד, ונעשה שקע גדול בדלת. כשבאתי להסיע את רבינו הבחין מיד בשקע החדש שנעשה בדלת, ושאל אותי אודותיו, כי ידע שלא היה שם שקע בבוקר, וסיפרתי לו מה שקרה. אמר רבינו: "ווייל דו ביסט געגאנגן אן א שומר" ["כי הלכת בלי שומר"].
שאלתי לרבינו האם צריך החתן שומר בשעה שנוסע לשבע ברכות, והשיב שאינו צריך, מפני שהכלה נוסעת עמו. והוסיף שראוי שהכלה תנהג את הרכב ולא החתן, כי החתן דומה למלך. עוד הוסיף לתמוה, למה החתן נוסע לשבע ברכות, הרי הוא צריך לישאר במקומו כמלך והכל באים אליו. [הערת המערכת: משמע שדעת רבינו שאין הכלה דומה למלכה. וראה מה שכתב בזה הרב יהודה ראטה והרב יהודה דוב שימאנאוויטש בבמה זו (עלים תולדות תשפ"ו; ובמכתבים לפרשת ויגש, ויחי).]
עוסק במצוה פעם עמדתי אצל רבינו בשמחת נישואין כשעמד בין המשתתפים שהיו משמחים בהכאת כף לפני החתן. הגיע לשם עני אחד שתחב ידו לתוך המסובבים לבקש נדבה, וראיתי שרבינו לא הסתובב. העני הזה דחף באצבעו את רבינו (כי מסתמא לא הכירו) לקבל ממנו תשומת לבו. רבינו הסתובב לרגע אבל לא נתן לו כלום, אלא חזר למעמדו להכות כף עם האחרים.
אחר כך שאלתי לרבינו למה לא התייחס להעני, והשיב כי היה עוסק במצוה ולכן הוא פטור מן המצוה. והוסיף רבינו שאם העני צריך לאכול הרי יש לפניו שולחן ערוך.
דברי חכמה כעשרה אנשים היו סועדים סביב השולחן, והמלצר האינו יהודי הביא יין לשולחן. אחד מהמסובים העיר שצריכים לברר אם היין הוא מבושל כדי שלא יהיה בו משום יין נסך, ואמר לו רבינו שכאן אצל השולחן אינו המקום לברר את הדבר, אלא יש ללכת אל המטבח ולשאול בשקט את האחראי על הקייטרינג, ולא לעשות תעמולה כאן אצל שולחן האכילה, שלא להוציא שם רע על בעל הקייטרינג. ועוד, "שיש לסמוך על חזקת איש כשר שאין לו ריעותא".
באמצע הסעודה שאל אחד לרבינו כמה [דפי גמרא] למדו בסלבודקא, והשיב "זעכציג בלאט א זמן" ["ששים דפים לזמן"].
השואל תירגם דבריו למסובין באנגלית, שהראש הישיבה אמר שבסלבודקא למדו ששים דף בשנה, והפסיקו רבינו ואמר "ניין, זעכציג בלאט א זמן, ניט א יאהר" ["לא, ששים דף בזמן, לא בשנה"].
