אלו מקומות ראויים לסוכה

הגמרא מבארת דיני הכשר סוכה מיטלטלת, או סוכה שנעשתה במקומות שאסור לעלות לשם ביו"ט, או שהסוכה נופלת על ידי הרוח.

ראש העגלה- העושה סוכתו בראש העגלה כשרה, אע"פ שהיא מיטלטלת ואינה קבועה, ועולין לה ביו"ט. שיטת התוס' (ד"ה דתניא) שר"ג פוסל סוכה בראש העגלה כמו בראש הספינה, ודלא כר"ת ז: שפירש שבראש העגלה ר"ג מכשיר.

ראש האילן- העושה קרקעית סוכתו ע"ג האילן, כשרה לחולו של מועד, ואין עולין לה ביו"ט דאסרו חכמים לעלות או להשתמש באילן שמא יתלוש, ואם עבר ועלה ביו"ט יצא יד"ח. שתים באילן ואחת בידי אדם או שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט, אבל ג' בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו"ט. לרש"י גם הסיפא של שתים באילן וכו' איירי בסוכה הבנויה ע"ג האילן, ובשתים בידי אדם ואחת באילן חשיב משתמש באילן כיון שאם ינטל האילן תפול קרקעית הסוכה. ולתוס' (ד"ה שתים) איירי שהאילן משמש לדפנות, והסכך מונח על האילן, והחשש שהוא שמא יניח חפציו על הסכך ונמצא משתמש באילן.

כ"ג. ראש הספינה- אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה דלא חשיבא אפי' דירת עראי, ואם יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה דיבשה כשרה אפי' למ"ד דסוכה דירת קבע בעינן, ואם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ולא ברוח מצויה דים, ר"ג פוסל דדירת קבע בעינן, ור"ע מכשיר דדירת עראי בעינן.

ע"ג גמל- העושה סוכתו ע"ג גמל, ר"י פוסל דבעינן סוכה הראויה לז' וכיון שחכמים אסרו לעלות לה ביו"ט נמצא שאינה ראויה ליו"ט, ור"מ מכשיר שהרי מדאורייתא ראויה היא לז'. לרש"י איירי שהניח קרקעית הסוכה ע"ג גמלים. והתוס' (ד"ה על) הקשו דא"כ היא פסולה לר"י משום דסוכה דירת קבע בעינן, ולכן פי' שהסכך עומד ע"ג יתדות של הקרקע, ורק קרקעית ודפנות הסוכה עומדים ע"ג גמל. עוד כתבו התוס' (ד"ה סוכה) שסוכה הראויה לשבעה זה סיבה לפסול גם סוכה ע"ג אילן.