צחות חיים

ויבא אברהם לספוד לשרה (כג, ב)

בספר "מטה יהודה" פירש בדרך צחות, לפעמים בהספדים, נשמעים דברים על הנפטר שלא שייכים אליו כלל, עד כדי כך, שכשאדם מגיע להלוויית חבירו שהוא מכירו, מוצא את עצמו תוהה האם לא טעה והגיע להלוויה של מישהו אחר, או שמא חבירו היה צדיק נסתר. כאשר הספיד אברהם את שרה, וכל מה שאמר, עדיין ידעו כולם שזו שרה. לא היו שבחים מוגזמים, וזהו "ויבוא אברהם לספוד לשרה".