דין דברים הבאים לנוי הסוכה

שימוש בהם- סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין וכו' אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון של חג, ואם התנה עליהם ואמר איני בודל מהם כל בין השמשות, הכל לפי תנאו. וכתבו התוס' (ד"ה עד) שאף שאתרוג מותר ביו"ט אחרון, שאני אתרוג שאינו ראוי למצוה בבין השמשות, כיון שכבר יצא בו, משא"כ סוכה שאם תזדמן לו סעודה בבין השמשות, יאכלנה בסוכה. ואף שהאתרוג אסור בבין השמשות מספק, אין לאסור בשמיני במיגו מחמת ספק יום שעבר, וה"ה בשני יו"ט של גלויות. וכתבו התוס' שהמ"ד שאוסר גם אתרוג, טעמו משום גזירה אטו סוכה, ודלא כרש"י בביצה שפירש הטעם משום מיגו דאתקצאי.

י: נויי סוכה אין ממעטים משיעור סוכה, והיינו

שאם הסכך הוא למעלה מכ', אין ממעטים את הסוכה להכשירה, כיון שאינם ממין סכך, וכן אינם פוסלים אם יורדים למטה מי"ט. וכתבו התוס' (ד"ה נויי) דלא דמי להוצין יורדים למטה מי"ט דפסולים משום דירה סרוחה, דשאני הכא דלנוי הם עשויים. ומן הצד ממעטים משיעור ז"ט.

נויי סוכה המרוחקים ד"ט מהסכך, לרב נחמן כשרה דהם בטלים לסוכה, ולרב חסדא ולרבה בר רב