דין דפנות שאינם בכל גובה הסוכה
אף סוכה שהיא גבוהה אין צריך שהדפנות יגיעו עד הסכך, אלא מספיק שהסכך יהיה בי' הטפחים התחתונים, ורבי יוסי מכשיר דפנות י' טפחים אף אם אינם סמוכים לקרקע. ולהלן יבוארו פרטי וטעמי דינים אלו, וכן יבוארו כמה מדיני מחיצות לענין התר טלטול בשבת.
עד היכן צריכים הדפנות להגיע למעלה ולמטה-
א"צ שיגיעו הדפנות עד הסכך, אלא מספיק שיהיו בגובה י"ט. ואם הדפנות מתחילות רק בגובה ג"ט מהקרקע שיכול לעבור שם גדי בזקיפה, לת"ק הסוכה פסולה, ורבי יוסי מכשיר אם הדפנות הם בגובה י"ט. הגמ' מבארת שנחלקו אם מחיצה תלויה מתרת או לא. ואינו תלוי בפלוגתא דלהלן גבי מחיצה תלויה בבור שבין ב' חצרות, דר"י לא מתיר במחיצה תלויה אלא בעירובי חצרות, שחיובם מדרבנן, דמדאורייתא אין איסור הוצאה אלא מרה"י לרה"ר, ולא בסוכה שזה מדאורייתא. ומאידך רבי יוסי לא מתיר מחיצה תלויה אלא לגבי סוכה שזה מצות עשה, ולא לגבי שבת שזה איסור סקילה במלאכות דאורייתא, וממילא מחמירים גם בדינים דרבנן שיש בשבת.
ט"ז: מילוי מים מבור שבין ב' חצרות- בור שנמצא בין ב' חצרות, והמחיצה שבין החצרות עוברת מעל הבור, ואין ביניהם פתח כדי לערב יחד, אסור להם למלא ממנו בשבת מפני שהוא לוקח מהמים שבחצר השניה, אא"כ יש מחיצה בגובה י"ט דהקילו חכמים במים שתועיל מחיצה תלויה, וצריך שתהיה המחיצה בתוך חלל הבור, דבעינן מחיצה שנעשית במיוחד עבור זה, וזה מועיל בין אם היא מלמעלה רחוק מן המים, בין אם היא מלמטה סמוך למים. לרשב"ג אלו דברי ב"ש אבל לב"ה צריך להניח המחיצה סמוך למים, (ובתוד"ה בית שמאי הביאו שבכל הספרים השיטה הפוכה). ור"י מתיר אף בכותל שעל שפת הבור.
מעשה בציפורי ששכחו להביא ס"ת מערב שבת, והביאוהו בשבת ע"י שמצאו סדינים פרוסים ע"ג העמודים שלא עשו עירובי חצרות או שיתופי מבואות בין הבית לבית הכנסת, והסדינים חילקו את בית הכנסת ובית זה משאר החצרות. והם היו גבוהים מן הארץ. (אבל אין לומר שהביאום בשבת שהרי יש איסור הוצאה. אמנם אין איסור לפרוס סדינים, דמחיצה בלא גג אינה אהל. רש"י. אולם דעת ר"ת (תוד"ה פירסו) שמחיצה המתרת טלטול או שהיא מכשירה סוכה וכדו', אסור לעשותה בשבת גם אם אין לה גג. והמתיר תוספת אהל, מתיר אף באהל שלמעלה ולא רק במחיצה). ואפ"ל שהיה זה על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי ולא על פי רבי יוסי.
הכשר גובה הדפנות משום לבוד- מחצלת ארבעה ומשהו לכל אורך הדופן, מתרת בסוכה גבוהה י"ט מצומצמים, ע"י שמניחה באמצע גובה הסוכה, פחות מג' למעלה ופחות מג' למטה, וקמ"ל דאמרינן תרי לבוד. ואין להתיר בשני חבלים של יותר מטפח, אם יש ביניהם פחות מג"ט, דלא התירו חבלים אלא בשיירה. תוד"ה מהו. ולרבי יוסי דס"ל שא"צ שהדפנות יגיעו פחות מג"ט סמוך לקרקע, א"כ מחצלת יותר מז"ט שמניח אותה בתוך ג"ט לסכך כשרה. כך פירשו רש"י ותוס' (ד"ה כי). והתוס' הביאו בשם רש"י שמניחה בפחות מג"ט לקרקע.
הכשר רוחב הדפנות משום לבוד- המניח פס ד' ומשהו בגובה י"ט לרוחב הדפנות, זה מתיר משום דופן, ע"י שמניחו פחות מג' לדופן השניה, וקמ"ל ששיעור סוכה קטנה שבעה טפחים. לרש"י איירי שיש בסוכה ב' דפנות שלימות, ומניח את הפס סמוך לדופן השניה. ובתוס' (ד"ה בפחות) כתבו דכיון שלהלכה מספיק לסוכה ב' דפנות שלימות, א"כ אם יש דופן שלימה, ובדופן שלידה הניח את הפס ד' ומשהו סמוך לדופן השלימה, הסוכה כשירה. ואין לומר שיעשה ב' פסים שיש בכל אחד יותר מחצי טפח, ונותן פס אחד בתוך ג"ט לדופן ואת השני בתוך ג"ט לפס הראשון. דזה לא מהני, משום דכל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה.
