דיני כילה נקליטין וקינופות
סוכה שיש בתוכה אהל עם קירוי אין על חלל האהל דין סוכה. ולהלן יבואר מה הדין כשמעל המיטה תלוי כיסוי, מתי הוא נחשב כאהל בפני עצמו ותוכו פסול לסוכה, ומתי אינו נחשב כאהל והנמצא בתוכו נחשב כנמצא בסוכה, והדבר תלוי אם יש בו גובה י' טפחים, ואם יש בו לפחות טפח שאינו משופע, ואם זה קבוע או עראי, וכדלהלן.
כילה בסוכה- מותר לישן בסוכה בתוך כילה אף אם יש לה גג כיון שאינה קבועה בחזקה, ובלבד שלא תהיה גבוהה י"ט דפחות מי"ט לא חשיב אהל, ובכילת חתנים שאין לה גג כשאר כילות אלא גגה משופע, מותר אף בגבוהה י"ט. וכתבו התוס' (ד"ה ובלבד) שי"ל שלל"ק אסור בגבוהה י"ט, או י"ל שלשתי הלישנות מותר.
נקליטין- מותר לפרוס סדין ע"ג ב' נקליטי המיטה הנמצאים בב' צידי המיטה, ועליהם כלונסא, וטעם ההתר הוא משום שהסדין מונח בצורה משופעת ואין לו גג רחב טפח, ובלבד שלא יהיו הנקליטין גבוהים י"ט מהמיטה, שאז אסור אפי' אם אין לה גג כיון דקביעי, וכתבו התוס' (ד"ה ובלבד) שמן הדין ההתר הוא אפי' בגבוהה י"ט, דכיון שאין לה גג לא חשיב אהל, ורבנן אוסרים בגבוהה י"ט, ובכילה לא גזרו כיון שאינה קבועה.
וכן מותר לישן בסוכה תחת מיטה שאינה גבוהה י"ט. (ולר"י מותר בכילה אף ביש לה גג והיא גבוהה י"ט, ואין הלכה כדבריו. תוד"ה מותר. וכן מותר לישן תחת מיטה, דס"ל דלא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע).
קינופות- פירס סדין ע"ג ד' הקינופות והיינו ע"ג ד' עמודים הנמצאים בד' צידי המיטה שיש עליהם כלונסאות, והרחיק את הסדין מן הסכך, פסולה, אע"פ שאינם גבוהים י"ט, כיון דקביעי בחזקה, ואף שבנקליטין מותר באינם גבוהים י"ט, קינופות קביעי יותר מנקליטין, ואע"פ שלא פרס סדין לסיכוך, וממילא אין לפסול משום מסכך בדבר המקבל טומאה, פסול משום שאהל מפסיק בינו לסוכה. ולשמואל דס"ל שאין סוכה תחת סוכה פסולה אלא כשהעליונה גבוהה י"ט, אע"ג דקביעי, צ"ל דלמיפסל סוכה בעי עשרה, אבל לשוויי אהל שלא ישן תחתיו א"צ עשרה.
האם כילה או בית נחשבים כיסוי לקריאת שמע- שמואל סובר שערום הישן בכילה מוציא ראשו וקורא ק"ש, ואין בזה משום "ולא יראה בך ערות דבר", דכיון דלאו שמיה אהל הרי הוא כמוציא ראשו מחוץ לחלוקו. (ולא חייש שמואל לליבו רואה את הערוה. תוד"ה מוציא). ואם הכילה גבוהה י' לא מהני שיוציא ראשו, דהוי כעומד ערום בבית שאינו יכול להוציא ראשו חוץ לחלון ולקרות ק"ש, ואמנם בבית אפי' פחות מי' לא מהני שיוציא ראשו כיון דקביע.
