דיני שינוי מקום במאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן במקומן [ב]

שינוימקום בסעודתפת

א. האוכל פת ושינה את מקומו בתוך סעודתו ממקום למקום, אינו חוזר ומברך ברכת המוציא לחם מן הארץ, והטעם דמאחר שהוא צריך לחזור למקומו כדי לברך ברכת המזון, על כן בהכרח הוא שייך עדיין למקומו הראשון ואין הליכתו נחשבת כעקירה .

איזהמאכליםטעונים ברכה לאחריהן במקומן

ב. ולפי"ז לאו דוקא פת אלא הוא הדין לכל המאכלים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן, ונאמרו בזה ג' שיטות, [א] י"א שדוקא פת טעונה ברכה לאחריה במקומה, [ב] וי"א שפת לאו דוקא רק הוא הדין לכל מיני דגן שהם חשובים ונקראים מזון, [ג] ויש שמוסיפין גם לכל הפירות משבעת המינים. וכיון שהוא ספיקא דדינא על כן לכתחילה לא יעקור ממקומו קודם שיברך ברכה אחרונה, ובדיעבד אם שינה את מקומו אינו חוזר ומברך .

האוכלפתפחותמכזית ודיןספק חיוב ברכהאחרונה

ג. האוכל פת פחות מכזית ושינה את מקומו, חוזר ומברך ברכת המוציא לחם מן הארץ, והטעם לפי שעל פת הפחותה מכזית אינו מברך ברכה אחרונה ושוב אין דינו כדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומן , ונראה שהוא הדין בספק לו אם אכל כשיעור כזית, או שאכל בריה שדינו גם כן כספק חיוב ברכה אחרונה – שחוזר ומברך, והטעם לפי מיני המזון או הפירות ואם חוזר ואוכל מיני מזון או פירות אינו חוזר ומברך, מיהו לא מהניא ליה זה לענין המשקין, דאין שייכות ביניהם, ואם רוצה לשתות עוד משקין צריך לחזור ולברך עליהן .

אף בסעודתפת אסור לעקורממקומו קודם בהמ"ז

ח. אף שבסעודת פת אין דין שינוי מקום וכנ"ל, מ"מ לכתחילה אין לו לעקור ממקומו ולילך למקום אחר קודם שיברך בהמ"ז, ומשום דחיישי' שמא ישכח מלברך או שמא ישהה יותר משיעור עיכול ויפסיד את ברכת המזון, ואף אם הולך בכוונה להמשיך ולגמור את סעודתו במקום אחר דאין שייך בזה ב' החששות הנ"ל, מ"מ אסור לו לעקור ממקומו קודם שיברך בהמ"ז וראה הערה .

האופניםשמותר לעקורממקומו קודם בהמ"ז

ט. ואמנם יש ג' אופנים שבהם מותר אף לכתחילה לעקור ממקומו באמצע סעודת פת ולילך למקום אחר, [א] כשהיתה דעתו לכך מלכתחילה בשעת ברכת המוציא או לפניה סמוך מעט , [ב] כשיוצא יציאה עראית לזמן קצר, [ג] כשיציאתו לצורך דבר מצוה וכגון להתפלל או להקביל פני חתן וכלה וכיו"ב.

ומכל מקום גם באופנים הללו שמותר לו לכתחילה לעקור ממקומו, אם משער שיתכן ויפליג לזמן הרבה ואפשר שיפסיד את ברכת המזון, אזי לא יעקור ממקומו קודם שיברך ברכת המזון.

רמ"א ס"ב, ודלא כהמחבר שם ס"א, ועיי' בכה"ח שגם הספרדים נוהגים בזה כהרמ"א ומשום דספק ברכות להקל, וראה באג"מ או"ח ח"ה סי' ט"ז שלכתחילה יש לחוש לשיטת המחבר ושלא לשנות מקומו אף בסעודת פת. שם ס"ה ומג"א סקי"ב, ועיי' בחי' רעק"א שם שהקשה וז"ל, "לדעתי צריך לעיין לדינא בזה, דאף דלהפוסקים דשבעת המינים טעונים ברכה לאחריהן במקומן הדין דשינוי מקום אין צריך לברך, מכל מקום עתה לדידן דמכח דספק דרבנן לקולא קם הדין דאין צריך ברכה במקומו, וממילא נעקר מקביעותו כיון דאין עומד לחזור למקומו, ולא שייך לקיבעא קמא קא הדר, ממילא קיימא הדין דהוי שינוי מקום וצריך לברך, ולא שייך בזה ספק דרבנן לקולא כיון דהדין דאין צריך לחזור למקומו לברך מה לי אם משום ודאי אם משום ספק דרבנן לקולא סוף סוף כיון דאין חוזר למקומו לא שייך לקיבעא קמא הדר" עכ"ל, והנראה בזה בדעת המג"א דכיון שהדין הוא שלכתחילה צריך לחזור ולברך במקומו שוב שייך בזה לקיבעא קמא הדר, והרעק"א ס"ל דכיון שסו"ס אינו חיוב ע"כ לא שייך בזה לקיבעא קמא הדר שהרי סו"ס אינו חייב לחזור למקומו. ואמנם הא מיהא נראה שאף המג"א מודה לרעק"א במקום ספק חיוב ברכה אחרונה דל"ש בזה לקיבעא קמא הדר ולפי שסו"ס הדין הוא שהוא פטור מלברך משום ספק ברכות להקל. שסו"ס ספק ברכות להקל ושוב אינם מן הדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומן . שינוימקום לאחרששהה כדישיעור עיכול

ד. האוכל פת ושהה כדי שיעור עיכול ושוב שינה את מקומו, חוזר ומברך ברכת המוציא לחם מן הארץ, והטעם לפי שלאחר שיעור עיכול כבר אינו מברך ברכת המזון ושוב הדר דינו כמאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן במקומן . שינוימקום קודםששהה כדישיעור עיכול

ה. ויל"ע אם שינה את מקומו קודם ששהה כדי שיעור עיכול, ולאחר ששהה כדי שיעור עיכול שוב רוצה לאכול, אם דינו נמי שצריך לחזור ולברך ברכת המוציא לחם מן הארץ . שינוימקום לעניןמאכליםהבאים בתוך הסעודהונפטריםבבהמ"ז

ו. האוכל פת ושינה את מקומו, ורוצה לאכול לאחר ששינה את מקומו מאכלים הבאים בתוך הסעודה וכגון בשר ודגים וכיו"ב, אינו חוזר ומברך, והטעם לפי שהם חלק מסעודתו והרי הם כהמשך לסעודתו הקודמת. וה"ה אם בירך במקומו הראשון על יין או פירות, ורוצה להמשיך ולאוכלם לאחר ששינה את מקומו שאינו חוזר ומברך, והטעם לפי שכיון שהם נפטרים בברכת המזון הרי הם ג"כ בכלל סעודתו הראשונה . האוכלמיני מזוןושותהמשקין

ז. האוכל מיני מזון או פירות משבעת המינים ושתה ג"כ משקין, ושינה את מקומו, אע"ג שצריך לחזור למקומו הראשון מפני מג"א סי' ר"י ומ"ב סקכ"ח. עיי' לעיל הערה ב'. עיי' סי' קפ"ד מ"ב סקי"ז פלוגתת המג"א ושאר אחרונים גבי מי שאכל פת ושהה שיעור עיכול ורוצה להמשיך ולאכול, דדעת המג"א שיחזור ויברך המוציא אפילו לא הסיח דעתו עדיין, דכיון שנתעכל המזון הפסיד גם כן הברכה הראשונה, ואילו דעת שאר אחרונים שלא הפסיד ברכת המוציא כל שלא הסיח דעתו בינתים. ולהטעם שכתבנו הכא א"ש שצריך לחזור ולברך אף לשיטת שאר האחרונים, וכן נקט בפשיטות במ"ב שם סק"י. ושורש הספק בזה אם אזלינן בתר שעת העקירה, פי' שהרי שעת העקירה היתה קודם שיעור עיכול וכיון שלא נחשב אז כשינוי מקום שוב י"ל דהמקום שנמצא בו אינו חשוב כשינוי מקום, או י"ל דאזלינן בתר השתא וכיון שהשתא חשיב שינוי מקום ע"כ אם רוצה להמשיך ולאכול הרי הוא נידון כמי שרוצה לאכול במקום אחר וצריך לחזור ולברך. ועיי' בשוע"ה ס"ז שנקט בפשיטות באופן הנ"ל שחוזר ומברך, ומיהו אי"ז ראיה לספיקא דידן, די"ל שהשוע"ה לשיטתו בסי' קפ"ד שפסק כהמג"א דאחר שיעור עיכול בין כך הפסיד את ברכתו הראשונה וחוזר ומברך. וכה"ג כתבנו להסתפק ג"כ לגבי הניח מקצת חברים, שאם אזלו החברים אחר ששינה את מקומו ורוצה להמשיך ולאכול במקומו החדש אם צריך לחזור ולברך, ומיהו אף את"ל שצריך לחזור ולברך ומשום דאזלינן בתר השתא, מ"מ אכתי יל"ע באופן שחוזר למקומו הראשון ורואה שהלכו חבריו וצ"ע. עיי' מגן אברהם סק"ו שנקט כן לגבי יין, וי"ל דעד כאן לא קאמר אלא גבי יין שהוא דבר הבא בתוך הסעודה ושייך בעצם לסעודה ורק דמחמת חשיבותו קבעו לו ברכה אף בתוך הסעודה, ומשא"כ פירות שהם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה ואין שייכי לסעודה כלל, ומיהו יעויי' בשולחן ערוך הרב ס"ד שהוסיף ג"כ פירות ומהטעם שכתבנו בפנים. כ"נ פשוט מסברא וכ"כ בספר עמק ברכה ברכת המזון אות ה' ועיי"ע בקצוה"ש. עיי' בשולחן ערוך הרב ס"ד וז"ל, "שכל דבר הטעון ברכה לאחריו במקומו מפני חשיבותו טעון לברך אחריו קודם שיעקור ממקומו, שכמו שמועלת חשיבותו שלא לברך במקום אחר, כך מועלת חשיבותו לברך קודם שיעקור למקום אחר, ואף שיאכל גם במקום השני ויברך שם מה מועיל זה לאכילה הא' שהיתה טעונה ברכה במקומה לכתחילה קודם שיעקור משם משום חשיבות". י כן עמא דבר.