האם מעלית חייבת במזוזה ?

סוגיית הגמ':

בגמ' פ"ק דיומא (יא.) אי' יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאינם מיוחדים לדירה, והקשה בתוס' דבפרק הקומץ (מנחות לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים, ותי' התוס' דביומא דתניא פטורים היינו מדאורייתא והא דתניא חייבים היינו מדרבנן, א"נ דהכא דפטורים היינו בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת, והתם דחייב איירי בבית שער של בית, והרי"ף תירץ התם שחייב כשבתים פתוחים לתוכו, אך בסתם בית שער פטור ממזוזה, ובטור נפסק להלכה כתי' הרי"ף דסתם בית שער פטור ואם בית פתוח לו חייב, ובב"י נפסק דיש לחוש לדברי רש"י ולקבוע מזוזה גם בבית שער שאינו פתוח לבית, ודין בית שער שחייבת היינו גם כשיש כמה שערים זה לפנים מזה, והנה בדין מעלית נחלקו הפוסקים האם חייבת במזוזה או פטורה,

השיטות והטעמים לפטור:

באיזו קומה לקובעה:

באגרות משה (או"ח ח"ב הערה ס"ו) ובשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' פ"ג פ"ה) ועוד הרבה פוסקים ס"ל דמעלית פטורה ממזוזה, ומצינו בספרי הפוסקים כמה טעמים לפטור, חדא דגם אם נחשב כבית שער, הוי בית שער שאינו קבוע, דומיא דסוכת החג בחג שפטורה. ובשו"ת בצל החכמה הרחיב לבאר יותר טעם זה, דמעלית היא מקום שנמצאים שם אלא רגעים ספורים ומטולטלת וגם אינה קבועה במקומה, אלא עולה ויורדת, על כן כל פעם שעולה ויורדת נעקרת מהיות בית שער, ועוד טעם אחר מצינו בספרי הפוסקים, דלא עדיף מספינה ושאר כלי תחבורה שפטורים, כנפסק בשו"ע (סי' רפ"ו סעיף י"א), ויש עוד טעמים בספרי הפוסקים עוד טעמים לפטור ואכמ"ל.

בשו"ת מנחת יצחק פסק דיקבע מזוזה אחת על המעלית עצמה בתוכה בצד ימין לכניסתו, וכדין בית שער שפחות מד' על ד' שחייבת במזוזה משום החדר עצמו.

מאידך, רוב הפוסקים סבירא להו דצריך לקבוע מזוזה בכל קומה וקומה (שבט הלוי, הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קנייבסקי, חוט שני, חובת הדר ועוד).

והעיקר שלא יקבע בעל הבית בעצמו המזוזות רק יביא אצלו הסופר או ת"ח הבקי בדינים אלו דייקי ויהיה בהקביעות כי כמה וכמה אפי' ת"ח שקבעו המזוזות להיפך וכדו' ובפרט בימינו אלה שלסדר כלי הבית קורין הבעל מלאכה לסדרם כ"ש ק"ו בן בנו של ק"ו לקבוע מזוזה על פתחי בתינו אשר יש בו כמה וכמה דינים ויוכל לקלקל יותר מתקונו לכן כל הרוצה לקיים המצווה כהלכתה יקח לו הסופר או ת"ח הבקי בדינים אלו לקיים מצוה מן המובחר.

באיזה צד יש לקבוע:

לשיטת המנחת יצחק שיש לקבוע מזוזה בתוך המעלית, יש לקבוע בימין למעלית, ויש אומרים דצריך לקבוע בימין לחדר המדרגות, אך להלכה נפסק ברוב הפוסקים דבקומת כניסה יש לקבוע בימין למעלית,

הקומות יש לקבוע בימין לחדר המדרגות, והטעם משום דהחיוב הוא מטעם בית שער שדרכו נכנסים לבית, ועל כן כהולך לביתו דרך המעלית, נכנס לבניין ודרכו נכנס להבית שער שנקרא מעלית, ואחר כך נכנס מהמעלית ללובי שמחוץ לביתו והיוצא מזה שכל המזוזות בדרכו לבית היא בצד ימין לצד ביתו, וכך פשט המנהג.

ובשאר

השיטות והטעמים לחיוב:

מאידך, השבט הלוי (מבית לוי ח"ב עמ' כ"ט) והגרי"ש אלישיב מנחת יצחק, להורות נתן וחובת הדר, ועוד, סבירא להו דחייבת במזוזה. וטעמם משום דנחשב כבית שער. ואף על פי שאינו קבוע, אבל עכ"פ כך דרכה להגיע לבית, ובמנחת יצחק כתב הטעם משום דמעלית היא חלק מתשמישי הבית.

האם לקבוע בברכה:

לדעת הסוברים דיש לקבוע בשאר הקומות לימין הלובי, כתבו הפוסקים (שבט הלוי, הגרי"ש אלישיב, חוט שני) דאם יש בלובי מחוץ למעלית ד' אורך על ד' רוחב, יש לקבוע בברכה, אך במנחת יצחק ובתשובות והנהגות ועוד כתבו דאין לברך על קביעתה.

בניין עם שתי כניסות:

בבניין שקיימת שתי כניסות כגון בנין שבנוי על ההר ויש כניסה בקומה מינוס וכניסה נוספת בקומת קרקע ובקומה זו יש גם דיירים, יש לדון היכן לקבוע המזוזה בקומת קרקע עם בצד ימין למעלית שהיא לדרך לביתם של כל הדיירים שבכל הבניין או לקובעה בצד שמאל למעלית שהיא לדרך לביתם של הדיירים שדרים בקומת הקרקע, לכאורה נראה דיש ללכת לפי רוב תשמישו והיא לקובעה לצד ימין למעלית מכיון שלרוב דיירי הבניין היא משמשת לבית שער לכיוון ביתם.

חדר המכונות:

חדר המכונות של המעלית יש לדון האם היא חייבת כדין בית האוצר כיון שמאחסנים של את המכונות, אז דינו אם המכונות מחוברים לקרקע הרי הם בטלים לקרקע וא"כ חדר זו פטורה ממזוזה אבל אם הם לא מחוברים לקרקע אז יש לחייבו במזוזה.

(קול סופרים דיני תפילין סוף אות ז')