הישן תחת המיטה בסוכה

אם המיטה אינה גבוהה י' טפחים, יצא יד"ח לכו"ע. ואם המיטה גבוהה י"ט, לת"ק לא יצא יד"ח, מפני שאהל מפסיק בינו לסוכה. ולר"י יצא יד"ח, ולהלן כ"א: יבואר טעמו של ר"י. ר"ש אומר שר"ג ראה את טבי עבדו ישן תחת המיטה, ואמר להם בבדיחותא שטבי הוא ת"ח ויודע שעבד פטור מסוכה, (שהרי אשה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, ועבד חייב במצוות כאשה), ולכן הוא ישן תחת המיטה, וכיון שאפי' שיחת ת"ח צריכה לימוד -צריך לשומעה כדי לתת עליה ליבו, (דכתיב "ועלהו לא יבול" עלהו היינו דבר קל שבו), אנו לומדים מדבריו שעבדים פטורים מן הסוכה, וכן לומדים מדבריו שהישן תחת המיטה בסוכה לא יצא יד"ח.

אוהל שאינו עשוי בידי אדם בכונה- חור שחררוהו מים או שרצים, או שהארץ מליחה ונתבקעה מאיליה, וכן חלל בין אבני הכותל ובין הקורות, לת"ק כולם נחשבים אהל לענין טומאה, ולר"י כל אוהל שאינו עשוי בידי אדם בכונה לעשותו אהל, אינו אוהל לטומאה, דיליף אהל אהל ממשכן, (ולרבנן אהלים טובי כתיבא לרבות בידי שמים), אמנם אם שיעורו כמלוא אגרוף הוי אוהל אף לר"י, כדתנן שר"י מודה בשקיפין ובנקיקי הסלעים. וכדלהלן.