הלכה למעשה המשך
בכל יום אחר ברכת התורה היה הולך בשוק לחפש אחר איש מזרע ישראל להעניקו מברכותיו, מי שהיה זוכה להיות ראשון, יהיה מי שיהיה, וזה ענין תלמידיו של אהרן...
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע אמר: "יעצתי עצה טובה לסדר בסדר ברכת התורה שחרית את המשנה דהתורה נקנית במ"ח דברים לאומרה מדי יום ביומו ללמדה ולהתבונן בה, והוא מוסר ותוכחה מאוד נעלה" (ישראל סבא, רעד"ר וארא תשל"ד).
סק"א), אבל כיון שאין טעם זה לכו"ע אין לעשות כן לכתחילה. אמנם אם אינו יכול לברך בעצמו (כגון הניעור כל הלילה), ואין לו אחר ממי לשמוע, יכול שפיר לצאת בשמיעה מאשתו (וזה עדיף משיברך בעצמו).
על זה הן מברכות ברכות התורה, זהו חלקן בתורה, לסייע לבעליהם ללמוד ולהביא הטף (באקרויי בנייהו ובאתנויי גברייהו), ושפיר יכולות לברך "לעסוק" בדברי תורה, וכן ברכת "אשר בחר בנו" שעיקר הברכה היא על נתינת התורה לעם ישראל, שבזה הם ג"כ שייכים. (רבינו זי"ע, רעד"ר עקב תשל"ג)
האם נשים חייבות בברכות התורה?
האם מותר "להרהר" בדברי תורה קודם ברכה"ת?
נשים מברכות ברכות התורה ( מחבר סי’ מז סי"ד). ואמאי מברכות, הלא אינן חייבות בתלמוד תורה, כיון שחייבות ללמוד הדינים הנוגעים להם ( ב"י ומג"א), ויש אומרים דלא גרע מכל ברכות מצוות עשה שהזמ"ג שמברכות ( גר"א).
להוציא אנשים: היות שחיובן מחמת 'הדינים שלהם’, א"כ חיובן גמור ויכולות להוציא אף אנשים (פמ"ג מ"ז אולם יש לסמוך להקל כפשטות דברי המחבר והרמ"א.
המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך ( מחבר ורמ"א סי’ מז ס"ד).
ואע"פ שהגר"א (בביאורו) מחמיר גם בהרהור שנאמר בלימוד התורה "והגית בו יומם ולילה" והגיון היינו בלב,
גם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע מחזק שיטת המחבר להקל בהרהור בלבד (שו"ת דברי יציב או"ח סי’ נ אות ג). ובמכתב כתב רבינו זי"ע דאפשר שזה שהמהרהר אינו מברך הוא רק כשיכול להוציא בשפתיו ואינו מוציא, אבל באינו יכול להוציא בשפתיו, וע"כ רק מהרהר כן יצטרך לברך ( שפע חיים מכתבי תורה ח"ב סי’ פ"ח).
עוד כתב רבינו זי"ע, שאפילו להמחמירים בהרהור, אין לחשוש אם מכוין בברכות אשר יצר ואלוקי נשמה וכדומה לדרושי ומאמרי חז"ל, הואיל ואף אם מכוין כך אין זה כלול בחיוב ברכת התורה כיון שאינו אומרם לשם לימוד התורה (שו"ת דברי יציב לקוטים סי’ י).
בהרבה מקומות דיבר רבינו זי"ע אודות נידון זה, וגם כתב מזה הרבה, בגדר לימוד התורה בפה או בהרהור, ובחובת הדבר להוציא דברי תורה מפיו כמ"ש חז"ל שאז התורה מתקיימת אצלו ( עי’ דברי יציב שם, רעד"ר משפטים תשל"ה, חורש"י חקת תשד"מ, ועוד).
