הטעם שאין למדים קנין כסף מעפרון

בָּכסף מְלא יתָנָנָה לי אשלם כל שווי', וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא (כג, ט. רש"י)

הגמ' בקדושין (כו, א) לומדת את הדין שקרקע נקנית בכסף מהכתוב "שדות בכסף יקנו" שבירמי' (לב, מד). ובתוס' ד"ה אמר קרא הקשו מדוע לא למדה הגמ' דין קנין כסף בקרקע מהכתובים דשדה עפרון שבפרשתנו, ופי' שהי' ניתן לבאר שזהו רק בנכרי שכל קנינו בכסף.

וי"ל שעל פי רש"י דידן מתורצת קושיית התוס' בפשטות:

במקום אחר (ראה לקו"ש ח"י עמ' 62 ואילך) נתבאר שכוונת רש"י בדבריו כאן היא לבאר דהא ששילם אברהם לעפרון על השדה "בכסף מלא", "כל שווי"', הוא מצד שלא רצה שתהי' לעפרון שום שייכות למערת המכפלה, ולכן שילם תמורתה כל שווי' על אף שהי' יכול ליטלה מן הדין.

ויוצא מזה, שמה שאברהם נתן את כסף השדה לעפרון לא הי' בשביל לקנות את השדה עי"ז, שהרי הי' יכול ליטלה מן הדין והיתה קנוי' לו בלאו הכי, אלא רק לסלק השייכות וכנ"ל, וממילא מובן שאי אפשר ללמוד מכאן קנין כסף בקרקע.