הוכחה ממידות ולא ממופתים

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם וגו' (כד, יז).

פי' רש"י לפי שראה שעלו המים לקראתה, עיי"ש. בדברי ישראל כתב, לכאורה יש לתמוה כיון שראה ממנה המופת הגדול הזה שעלו המים לקראתה?! אין לך הוכחה גדולה מזו על צדקתה, ולמה עשה עוד הסימן עם 'הגמיאיני נא מעט מים' ללא צורך כמובן, אלא עיקר ההוכחה על האדם הוא ממידות טובות ולא ממופתים.