כמה דינים בהכשר הסוכה

שתי סוכות של יוצרים שבפנימית מצניע קדרותיו ודר, ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר, הפנימית אינה סוכה, דאף דקיימא לן כבית הלל שא"צ לעשות את הסוכה לשם חג, מ"מ בעינן שיהיה ניכר שהוא דר בה לשם סוכה לאפוקי כאן שדר שם כל השנה, וחייבת במזוזה לעולם מפני שכל דירתו שם. והחיצונה כשרה לסוכה דכיון שכל השנה אינו דר בה איכא היכרא שהוא דר בה לשם סוכה, ופטורה ממזוזה לעולם, מפני שאינה דירה אלא מעבר, ואין לחייבה מדין בית שער שחייב במזוזה מדרבנן, מפני שגם הפנימית אינה קבועה ואינה חשובה להיות לה בית שער.

סוכת גנב"ך (גויים שעשאוה לדור בה בימות החמה, נשים, בהמה, כותים), ורקב"ש (רועים, בורגנים, קייצים, שומרי פירות שעשאוה לישב בה מפני השרב, והם ישראלים, ולא עשאוה לשם חג), כשרה, ובלבד שתהיה מסוככת כהלכתה, והיינו דמוכחא מילתא שעשייתה הראשונה היתה לשם צל ולא לצניעות בעלמא, דבעינן סוכה לשם צל מהשמש. י"א שגנב"ך זה יותר חידוש להכשירם משום שאינם בני חיובא, וי"א שרקב"ש זה יותר חידוש משום שאינם קבועים.