מבחן 240 חיי שרה

סימן תמ"ז סעיפים ה' עד ח'

בשר יבש גבינה ודגים שנמלחו קודם הפסח במלח שלא בדקוהו מחמץ, מה דינם בפסח? א' לשו"ע מותר לאכלם בפסח, ולרמ"א יש להחמיר לכתחילה. ב' אין לחוש שמא היה שם חמץ. ג' לכל הדעות אסור באכילה.

דגים מלוחים השרויים במים בפסח בכלי חמץ, מה דינם? א' י"א חוזר וניעור, וי"א שאינו חוזר וניעור. ב' יש להחמיר ליזהר מהם לכתחילה. ג' בן יומו, אסור. אינו בן יומו, מותר.

שמו מלח במדוכה של חמץ מה דינו? א' מותר, דצונן אינו מפליט. ב' אסור משום דמליח כרותח. ג' בן יומו, אסור. אינו בן יומו, מותר.

דכו מלח במדוכה של חמץ מה דינו? א' מותר, דצונן אינו מפליט. ב' אסור, משום חורפא ודוחקא דדיכה. אבל במדוכות שלנו שרוב תשמישה בבשמים, יש להתיר אם נידוך קודם הפסח. ג' מלח יבש, מותר. לח, אסור.

דך בוסר במדוכה של חמץ בפסח, מה דינו? א' אסור, משום דוחקא. ב' להשו"ע כאן מותר, דבוסר לא מיקרי דבר חריף [וצונן אינו מפליט]. ולפי מה שפסק ביו"ד שבוסר מיקרי דבר חריף יש להחמיר. ג' בן יומו, אסור. אינו בן יומו, מותר.

חתך דבר שאינו חריף בסכין של חמץ בפסח, מה דינו? א' אסור, משום דוחקא דסכינא. ב' אף שדוחקא דסכינא אינו אוסר בדבר שאינו חריף, חיישינן שמא יש חמץ על הסכין. ג' בן יומו, אסור. אינו בן יומו, מותר.

זיתים שנכבשו עם מים בקדירה של חמץ, מה דינם? א' בקדירה שאינה בת יומא, להשו"ע מותר, ולהרמ"א לקמן אין להתיר אא"כ סילקן מהכלי קודם הלילה. ב' אף בקדירה שאינה בת יומא, אסור לכו"ע, כדין דבר חריף. ג' אף בקדירה שאינה בת יומא, אסור לכו"ע, משום חומרא דחמץ.