מבחן 357 חיי שרה בכורות מ"ד עד נ'

מ"ד. כהן שנשרו ריסי עיניו ונשתיירו השורשים, האם הוא כשר לעבודה? א' כשר. ב' פסול משום מום. ג' פסול משום מראית העין.

מ"ה: האם כהן טריפה כשר לעבודה? א' כשר. ב' פסול לכתחילה. ג' פסול אף בדיעבד.

מ"ו. כהן שנטמא למתים, האם הוא פסול לעבודה? א' לא. ב' פסול עד שיקבל עליו שלא יטמא למתים. ג' פסול עד שידור שלא יטמא למתים.

מ"ו: בן ט' שמת אחר יציאת ראשו, האם הבא אחריו בכור לנחלה? א' כן. ב' לא. ג' מחלוקת.

מ"ז: המפלת כמין דגים או חגבים, מה דין הנולד אחריו לענין פדיון הבן? א' חייב בפדיון הבן. ב' פטור מפדיון הבן. ג' בדגים פטור ובחגבים חייב.

מ"ח. מבכרת שילדה ב' זכרים ומת אחד מהם בתוך ל' יום, האם האב חייב בפדיון? א' חייב. ב' פטור. ג' מחלוקת.

מ"ח: ב' נשים של ב' אנשים שלא ביכרו וילדו זכר ונקיבה, האם הבן חייב לפדות את עצמו? א' חייב. ב' פטור. ג' מחלוקת.

מ"ט. בכור שמת אביו לאחר שהיה בן ל' יום, באיזה אופן הבן חייב לפדות את עצמו? א' כשאביו אמר בשעת מיתתו שלא נפדה. ב' כשיש עדים שלא נפדה. ג' בכל אופן חייב, כיון שהרוב אינם פודים מיד.

מ"ט: באיזה אופן נחלקו רבי יהודה וחכמים האם האב או הבן קודמים לפדיון הבן? א' כשיש לאב רק ה' סלעים. ב' כשיש לאב ה' משועבדים וה' בני חורין. ג' שתי התשובות נכונות.

נ. מדוע ביקשו לגנוז מטבעות משום מטבעות של הקדש שבאו מירושלים? א' משום חומר הקדש. ב' זכר לחורבן. ג' רצו לגנוז סוג מטבעות שרובם מירושלים.

לדעת חכמה

מ"ה. מהו רוב בניינו של אדם לטמא באהל? א' שני שוקיים וירך אחד. ב' ראשו ורובו. ג' שוק וירך.

מ"ד: מהו נכפה (רש"י)? א' שגבו כפוף. ב' שראשו כפוף. ג' נופל מחמת חולי.

מ"ז. כהנת או לויה שנתעברו מנכרי, האם בנם חייב בפדיון הבן (רב פפא)? א' חייבים. ב' בכהנת חייב ובלוי פטור. ג' בכהנת פטור ובלוי חייב.

נ: מנין שניתן לחלל מעשר שני על פרוטה? א' דכתיב "וצרת" – כל כסף צורה. ב' כסף כסף ריבה. ג' לומדים כסף כסף מהקדש.

שאלה מדברי התוס'

מ"ז: האם להלכה נדר שהודר ברבים יש לו הפרה? א' כן. ב' לא. ג' לדבר מצוה כן ולדבר הרשות לא.