מלאך הממונה על צדקה מלמד עליו סניגוריא

כתב בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (סימן תתרכ"ג) בגודל מעלת הצדקה: שלשה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, תשובה תפלה וצדקה (ר"ה טז, ב), מאי דכתיב (ישעיה נט, יז) 'וילבש צדקה כשריון', מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפות ונעשה לשריון, אף כל פרוטה ופרוטה שאדם נותן לצדקה מצטרפות לחשבון גדול (בבא בתרא ט, ב), וכתיב (משלי כא, יד) 'מתן בסתר יכפה אף'.

וכל הנותן צדקה אפילו ניתן רשות למלאך הפורעניות לפרוע ממנו (דהיינו להענישו על העבירות), אין המלאך הממונה על הצדקה מניחו, אלא רץ והולך בין מלאכי מרום, והם נותנין לו רווח, ועומד לפני הקב"ה ומלמד עליו סניגוריא, ואומר: רבונו של עולם, פלוני שנתת רשות לאבדו, זכות גדול בידו, שעשה צדקה, ומלאך הממונה על הפורעניות אומר: בשביל זה אתה מזכה אותו, והלא כמה עבירות בידו?! וזה משיב: מצוה זו שעשה שקולה כנגד כולם, באותה שעה הקב"ה אומר למלאכי הפורעניות: אל תגעו בו כי מצאו לו זכות.