מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה

מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה

יום אחד כשהעשיר הגדול ר' שמעון נתנאל רוטשילד ברחוב, ניגש אליו יהודי לבוש בגדים מהוגנים, והתחיל שופך לפניו את מר נפשו. נגעו הדברים מאוד אל לבו של רוטשילד ומאחר שלא היה עמו כסף, הסיר את שרשרת הזהב משעון הכיס שהיה עמו ונתנה לאיש. עמד הלה מבולבל ונבוך, ותחילה לא רצה לקחתה. מה משמע, אין זאת אלא שהבארון מהתל בי ישמרנו השם, וכי איך אבוא ואקח את שרשרת הזהב של שעונו? מחר אבוא אליו אל לשכתו, אין הדבר דוחק ובוער חלילה עד כדי כך. אכן דוחק ובוער, אמר הבארון, ברגע זה אחז בי רגש של רחמנות ואיני רוצה להחמיצו, שכן מי יודע אם לאחר זמן יתמיד בי עוד רגש זה ולא יתרופף. מפרנקפורט טייל