פניני וחידושי אור החיים הק'

מחמת זקנותו חשש אברהם שישיא אליעזר את בתו ליצחק

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וגו' (כד, א). פירוש לצד שראה עצמו זקן, וגם ראה כי הגדיל ה' להטיב עמו בכל, טוב חש על העבד המושל בכל ורואה נכסים מרובים והאיש אדוני הכל זקן, יחשוב מחשבות להשיא בתו ליצחק, כי יתן בטוב עינו. לזה אמר לו שים נא ידך וגו', נתחכם להשביעו בדרך כלל על הכנעני, ואזניו תשמענה דבר כי הקול לו קול אליו שיבטל דעתו כי הוא ארור כנען כפי דבריהם ז"ל (ב"ר נט א), ויצחק ברוך:

אליעזר לקח הרבה גמלים

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים (כד, י). עוד ירצה שלקח עשרה גמלים, פירוש הרבה, על דרך אומרו (ש"א א, ח) 'טוב לך מעשרה בנים':

הצמידים תאמו בדיוק על ידיה

וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ (כד, כב). על ידיה, פירוש שהלמוה כאילו נעשו כשיעור זה:

הרע שונא תמיד את חלק הטוב, אפי' בקרוביו

אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וגו' (כד, ס). טעם אומרו אַתְּ, פירוש, אחר שנתבשר אברהם שאלפי רבבה יצאו מיצחק, יהי רצון שיצאו ממך. ויותר היה טוב להם שלא יהיה הדבר ולא יקום, והבן, כי כל חלק הרע ישנא חלק הטוב, ולו יהיה בנו ובתו:

לעת"ל יהיו בני ישמעאל עבדים לבנ"י

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם וגו' (כה, ו). ולישמעאל לא אמר הכתוב שנתן לו מתנות ושלחו, כי לפי מה שכתבנו (לעיל טז, ה) כי ישמעאל משפט קנייה יש בו ליצחק, משולח ועומד הוא. ויש יום לאל איום, משפט יעשה, ויכיר נקנה לקוניו:

אברהם לא השלים שנותיו

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי וגו' (כה, ז). דקדק לומר [אשר] חי, על פי דבריהם ז"ל (ב"ר סג יב) שאמרו כי חסרו לו חמש שנים קודם יום שבו עשה עשו חמש עבירות, ולזה אמר אשר חי פירוש לא שנים שקצבו לו, כי יותר היו, אלא אלה הם מה שחי: