פסל היוצא מן הסוכה
מבואר בברייתא שפסל (סכך, ונקרא כך משום שהוא עשוי מפסולת גורן ויקב) היוצא מן הסוכה דינו כסוכה. הגמרא מבארת בכמה אופנים מה כוונת הברייתא, ואם הכונה להכשיר סכך היוצא מחוץ לסוכה, או כשאין בו הכשר סוכה.
איתא בברייתא שפסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה.
לעולא איירי שהסכך שבסוכה ממשיך לאחורי הסוכה חוץ לדופן האמצעי, ויש שם ג"כ ג' דפנות וז' טפחים וצילתה מרובה מחמתה, וקמ"ל דלא אמרינן שהדופן האמצעית לא נעשה אלא לתוכו, וגם הדפנות שבצדדים נעשו בתחילה לשם הסוכה הפנימית והכניס הדופן האמצעי לתוכן.
לרבה ורב יוסף איירי שהסכך יוצא בפתח הסוכה ורק אחת מהדפנות ממשיכה לצד הסכך, והו"א דכיון שיש רק דופן אחת דנים אותה בפני עצמה ואין שם ז"ט להכשר סוכה, קמ"ל שזה חלק מהסוכה והוי כשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח.
לריו"ח באה הברייתא להכשיר סוכה שרובה צילתה מרובה מחמתה, ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה.
לרב אושעיא באה הברייתא להכשיר סכך פסול פחות מג' בסוכה ששיעורה ז', ואע"פ שאפי' אויר שהוא חמור מסכך פסול אינו פוסל בפחות מג', מ"מ קמ"ל שאפשר לישן תחת הסכך הפסול, אף שתחת האויר אין ישנים, דאע"פ שמצטרף אינו כשר, כדאשכחן במקוה שטיט הנרוק (-שראוי להריקו מכלי אל כלי, כגון שהוא רך), מצטרף להשלים למ' סאה, ומ"מ אין טובלים בו והיינו במקוה שכולו טיט הנרוק.
