פסל היוצא מן הסוכה
מבואר בברייתא שפסל (סכך, ונקרא כך משום שהוא עשוי מפסולת גורן ויקב) היוצא מן הסוכה דינו כסוכה. הגמרא מבארת בכמה אופנים מה כוונת הברייתא, ואם הכונה להכשיר סכך היוצא מחוץ לסוכה, או כשאין בו הכשר סוכה.
איתא בברייתא דפסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה.
לעולא איירי שהסכך שבסוכה ממשיך לאחורי הסוכה, ויש שם ג' דפנות וז' טפחים וצילתה מרובה מחמתה, וקמ"ל דלא אמרינן שהדופן האמצעית לא נעשה אלא לתוכו, וגם הדפנות שבצדדים נעשו בתחילה לשם הסוכה הפנימית. רש"י. והתוס' (ד"ה לבראי) כתבו שכבר שמעינן ממתני' דאכסדרה שא"צ לעשות את הדופן לצורך חלל הסוכה, אלא החידוש הוא שאף שהסכך נעשה לבפנים וא"כ פסול כיון שלא נעשה לצל, קמ"ל.
לרבה ורב יוסף איירי שהסכך יוצא בפתח הסוכה ורק אחת מהדפנות ממשיכה לצד הסכך, והו"א דכיון שיש רק דופן אחת דנים אותה בפני עצמה ואין שם ז"ט להכשר סוכה, קמ"ל שזה חלק מהסוכה והוי כשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח.
לריו"ח באה הברייתא להכשיר סוכה שרובה צילתה מרובה מחמתה, ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה.
לרב אושעיא באה הברייתא להכשיר סכך פסול פחות מג' בסוכה ששיעורה ז', ואע"פ שאפי' אויר שהוא חמור מסכך פסול אינו פוסל בפחות מג', מ"מ קמ"ל שאפשר לישן תחת הסכך הפסול, אף שתחת האויר אין ישנים, דאע"פ שמצטרף אינו כשר, כדאשכחן במקוה שטיט הנרוק (-שראוי להריקו מכלי אל כלי, כגון שהוא רך), מצטרף להשלים למ' סאה, ומ"מ אין טובלים בו והיינו במקוה שכולו טיט הנרוק. ע"כ לשיטת רש"י. אבל התוס' (ד"ה לא) ביארו שאויר מצטרף וישנים תחתיו, דהוי כלבוד, אבל סכך פסול אין ישנים תחתיו אא"כ גם בלעדיו יש שיעור סוכה, ולכן הו"א שבסוכה קטנה אין סכך פסול מצטרף להכשיר את הסוכה, קמ"ל. עוד כתבו התוס' (ד"ה טיט) שטיט הנרוק אפי' בשעה שיש גם מים אין מטבילים בו. ושיעור טיט הנרוק מבואר בזבחים דהיינו כשהפרה שוחה ושותה ממנו, ובמקוואות פ"י איכא פלוגתא מהו שיעור זה.
י"ט: דופן וסכך באלכסון-
העושה סוכתו כמין צריף בשיפוע, שהגג והדפנות הם דבר אחד, או שהשעין את הסכך על הכותל, לתנא דמתני' (רבי נתן) ר"א פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירים מפני ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ולתנא דברייתא ר"א מכשיר, וחכמים פוסלים. רב יוסף נהג כרבנן דברייתא, וישן בכילת חתנים בסוכה דלפי שאין לה גג של טפח ישר, לא חשיב אוהל להפסיק. וכן פסק הרי"ף. וכתבו התוס' (ד"ה העושה) שאין להכשיר אלא כשיש בסוכה חלל של ז"ט על ז"ט בגובה י"ט, ואפשר שבכהאי גוונא אף תחת השיפוע כשירה כפסל היוצא מן הסוכה לרבה ורב יוסף.
ואם הגביהה מן הקרקע טפח או שהרחיקה מן הכותל טפח, כשרה לכו"ע, מפני שבאופנים אלו ניכר שיש דופן ויש סכך. וכתב רש"י שאע"פ שאין כלום באותו טפח כשר, דאמרינן לבוד. והתוס' (ד"ה שאם) כתבו דאיירי שעשה שם בנין, וכתבו שבירושלמי משמע קצת כפירוש רש"י.
