פי תקרה יורד וסותם

אחד מהחידושים בדפנות (מלבד לבוד וגוד אסיק וכו') הוא דין פי תקרה יורד וסותם, והיינו שרואים כאילו הקו של עובי קורות התקרה יורד למטה ויש לזה דין מחיצה. ולהלן יבואר מתי נאמר דין זה.

י"ח: פי תקרה בחצר המוקפת אכסדרה- סיכך ע"ג אכסדרא ויש בתקרת האכסדרא ד' אמות ממחיצות הבית המקיפות אותה דלא אמרינן דופן עקומה. אם יש לאכסדרא פצימין –עמודים כמין חלונות, וביניהם פחות מג' טפחים, כשרה משום לבוד. ואם אין לה פצימין, לאביי כשרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אפי' מכל הצדדים, ופי תקרה היינו עובי קורות האכסדרא שבצד הסוכה, ולרבא פסולה, דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ע"כ לשיטת רש"י.

אבל התוס' (ד"ה סיכך) ביארו דאיירי בסוכה שיש לה ב' דפנות כמין גאם (סמוכות זה לזה כגון מזרח ודרום), ונחלקו אביי ורבא אם מחמת פי תקרה נחשב שיש כאן דופן שלישית או לא.

פי תקרה בסוכה העשויה כמבוי- אביי מודה בסוכה המסוככת בנסרים עבים שאין ברחבם ד' טפחים, שאין בה דופן אמצעי, שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם, דהוי כמבוי מפולש כיון שאויר פתוח בשני צדדים זה מול זה, והוי כמבוי מפולש שעשוי למעבר רבים. וכתבו התוס' דכוונת אביי לדעת רבנן שבבונה עליה ע"ג שני בתים לא אמרינן פי תקרה משום דהוי כמבוי המפולש. ואפי' ר"י שמכשיר שם זה רק במבוי שמדאורייתא סגי בב' מחיצות, אבל בסוכה שצריך מחיצה שלישית מדאורייתא לא עוזר פי תקרה. עוד כתבו התוס' שבעירובין צ"ג מבואר שלאביי סיכך ע"ג אכסדרה כשר אף בלא פצימין משום פי תקרה, ולרש"י שאני התם שהיא מפולשת לאכסדרה ולכן כשרה, אבל הכא שהיא מפולשת לחצר גרע, (אמנם זו סברא משונה), וכתבו התוס' דצ"ל שמדובר שם דווקא בשתי דפנות סמוכות כמין גאם.

פי תקרה באכסדרה שבבקעה- אכסדרא בבקעה שאין לה דפנות, לרב מותר לטלטל בה, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. ולשמואל אסור לטלטל בה, דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

והביאו התוס' (ד"ה אכסדרה) שרש"י בעירובין צ: מבאר ששמואל חולק על פי תקרה רק כשאין מחיצות כלל, ולהכי נקט בקעה שאין שם בתים וחצרות, אבל כשיש אפי' מחיצה אחת מודה שמואל. אבל שיטת ר"ת ור"ח ששמואל סובר שאומרים פי תקרה רק כשיש ג' מחיצות שלימות, ורב סובר שגם בב' מחיצות אומרים פי תקרה, אם המחיצות סמוכות כמין גאם, ונקט בקעה משום שזה מקום האסור בטלטול, אי נמי מפני שבסתם חצר יש ג' מחיצות, ורב מכשיר גם בב' מחיצות.

פי תקרה בתקרה שאינה עשויה לתוך החלל שאנו רוצים להקיף- הגמ' אומרת שאביי מודה שלפי שמואל גם באכסדרה שאין לה פצימין לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, ואביי סובר כרב. אבל רבא פוסל גם לפי רב, דבבקעה המחיצות נעשו לצורך תוכה של האכסדרא, ולכן זה נחשב מחיצה לענין לטלטל בתוכה, אבל בסוכה שהמחיצות נעשו לאכסדרא ולא לסוכה, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם להחשיב שיש לתוך הסוכה מחיצות, דאף שבמחיצות גמורות אין נ"מ אם נעשו לתוכם או לא, אבל גוד אחית לא אגמרה רחמנא למשה מסיני אלא במחיצה העשויה לתוכה, אמנם לבוד אמרינן אף באינה עשויה לתוכה, דלבוד הוי כמחיצה סתומה.

י"ט. אם התקרה שווה לסכך ואין חוד קורות התקרה נראה בחלל הסוכה, מודה אביי דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

לאכסדרה פצימין לכו"ע פסולה, ולא אמרינן פי תקרה

ללישנא בתרא אם אין

יורד וסותם כיון שהתקרה עשויה לאכסדרה ולא לאויר שמחוץ לאכסדרה. וביש לה פצימין, אביי מכשיר משום לבוד, ורבא פוסל דס"ל שלא נאמרה ההלכה של לבוד אלא כשזה נעשה לחלל הסוכה ולא לחוצה לה.

והלכתא כלישנא קמא וכרבא, דפי תקרה אומרים רק בתקרה הנעשית לחלל, אבל לבוד אומרים גם כשלא נעשה לחלל.

הכשר הדופן השלישית של הסוכה בטפח שנראה רק מבחוץ- רב אשי סיכך באכסדרא שאין לה פצימין ולא היו לה אלא ב' דפנות, מפני שהיה שם טפח שהיה נראה מבפנים ושווה מבחוץ מפני שלעומדים בחוץ זה לא היה נראה כהתחלת דופן שלישית אלא כעובי הדופן השניה, או נראה מבחוץ שהטפח הוא מהדופן השניה כלפי חוץ הסוכה ולעומדים מבחוץ זה נראה כהתחלת הדופן השלישית של הסוכה, ושווה מבפנים שלעומדים בפנים אותו טפח לא היה נראה, דכמו שלגבי מבוי הוי לחי, כך מהני לגבי סוכה. והק' התוס' (ד"ה אחוי) דכיון שאין הדופן ניכרת מבפנים אין כאן דופן שלישית, ואין לומר דמהני משום מיגו דהוי דופן לענין שבת, דאיך יהני לימות החול, ועוד דלא אמרינן מיגו אלא בדרבנן, והכא בעינן דופן שלישית מדאורייתא.