שאלה: איך יתכן שכהן המבקש להכנס לבית חבירו
שאלה:
איך יתכן שכהן המבקש להכנס לבית חבירו, אם בעל הבית מקפיד יהיה על הכהן איסור להכנס משום טומאה באהל המת, אך אם לא יקפיד לא יהיה איסור?
תשובה:
כגון שנבלע רביעית דם מהמת בבגד של בעת הבית, אם הוא מקפיד על זה ובדעתו לכבס את הבגד, יש בזה משום איסור טומאה וממילא כל הבית טמא משום אהל המת, אבל אם אינו מקפיד על זה כלל, ואין בדעתו לכבס את הבגד, כיון שהדם בלוע אין בזה איסור משום טומאה.
מקורות:
מחלוקת ר"ל ור' יוחנן במסכת נדה סב: ודעת ר"י שאינו מטמא, וביאר שם רב פפא: כל היכא דאין יכול לצאת, ולא הקפיד עליו דברי הכל טהור, יכול לצאת והקפיד עליו דברי הכל טמא, כי פליגי דיכול לצאת ולא הקפיד עליו. מר סבר כיון דיכול לצאת אע"ג דלא הקפיד עליו. ומר סבר אע"ג דיכול לצאת, אם הקפיד עליו אין, אי לא לא. ועיין רמב"ם (כלים פרק י"ד ה"ו.)
שאלה:
כיצד יתכן שאדם חייב לאטום פתח דירתו בבלוקים למרות שהפתח נעשה בהיתר גמור, ומוחזק בו כבר שנים רבות, ורשאי לקבוע במקום הפתח "חלון" אבל לא להשאיר בו מעבר פתוח?
תשובה:
כגון שחיבר ב' דירות עם מעבר מאחד לשני, ולכל דירה יש פתח לחדר מדרגות נפרד שיש בו כמה דיירים, נמצא שכעת יש לביתו ב' פתחים משני חדרי מדרגות נפרדים, וכאשר יש חשש שבני חדר מדרגות אחד יעשו בביתו קפנדריא לחדר מדרגות השני, חייב לסתום את אחד הפתחים שלא יוכלו לעבור בו.
מקורות:
שו"ע חו"מ סי' קנ"ד ס"א עפמ"ש הרמב"ם והרי"ף בתשו' שמבואר בכסף משנה פ"ה משכנים ה"ח, ודלא כמ"ש בב"י שם, וכן דקדק הש"ך שם. והנה נחלקו פוסקי דורנו לעניין חדר מדרגות המצוי בזה"ז, אם דינו כמבוי שמותר לפתוח לו פתח ואין בו טענת ריבוי דרך כמ"ש ב"י סי' קס"א בשם תשו' הרשב"א ח"ג סי' קע"ה ובח"ב סי' מ"ז, וכ"כ הרמב"ן ב"ב דף י"א, או שמא חדר מדרגות דינו כחצר ואסור להוסיף בו פתחים, וכן נראה לפענ"ד, חדא שאף חדר מדרגות ראוי לעשות בו איזה שימושים, ועוד דמה שיוצא ונכנס בו ג"כ לא גרע משימושים, ועוד דבראשונים מבואר דמעכב ריבוי הדרך לאו דוקא משום צניעות דמעיקרא כדברי רשב"ם (ס.) וכלשון רש"י (ב.), אלא ג"כ משום שמרבה לכלוך וטיט בעוברו דרך החצר כמ"ש בעל העיטור (אות מחאה), ודבר זה שייך ג"כ בחדר מדרגות, וכן מבואר מדברי הריטב"א שמעכב עליו משום ריבוי הדרך, [עוד יל"ע שבזה"ז שרגילים לדבר בפלאפונים בחדרי מדרגות מה שלא היה שייך בזמן הגמרא, א"כ גם בחדר מדרגות שייך משום צניעותא שאינו רוצה שזרים שלא קבעו מקומם שם מה שמדבר עם אחרים], וע"ע בשו"ת שמש צדקה סי' ל"ד ובספר משפטי החושן (אור אפרים שם סי' קנ"ד) מבה"ד הישר והטוב אחר שהביאו שנח' בזה חכמי הזמן, כ' שמ"מ ודאי שיכולים הדיירים לעכב על המוציא ולומר קים לי כהני דס"ל שגם במבוי יש טענה זו, וכמ"ש הריטב"א סי' כ"ז בדעת הרמב"ם, וכ"מ ברמ"ה פ"א אות קמ"ה פ"ב אות נ"ו, וכ"ד החזו"א סי' ו' ס"ק ט"ו ד"ה ובפרט שאף את"ל שבמבוי שרי שמא בחדר מדרגות אסור וכנ"ל. אלא שיש לעיין דהאידנא בבתים הדרך שלא יתן כלל לאף שכן לעשות קפנדריא בתוך ביתו, ולכאו' חשש זה לא קיים כלל, אלא"כ מעבר הקפנדריא דרך חצרות של שני הבתים שמחבר, וצ"ע.
שאלה:
מתי שייך לאסור 'קוקה קולה' משום יין נסך?
תשובה:
השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, על מנת ליתן לו שכרו 'קוקה קולה', שכרו אסור!
מקורות:
ע"ז ס"ב ע"א.
היכן מצינו שאדם שקיים מצות עשה שלא בכוונה לוקה מהתורה?
תשובה:
במצות שילוח הקן, כגון שנטל את האם על הבנים, ואחר כך שילח את האם שלא בכוונה לשם מצוה שלא מדעתו, הרי זה לוקה על נטילת האם על הבנים.
