סיכוך בנסרים
מדאורייתא מותר לסכך גם בנסרים שהם רחבים מאד, כל זמן שהניחם לסיכוך ואינם תקרת ביתו, וחכמים גזרו בנסרים בשיעור מסוים שאין לסכך בהם שמא יבואו להכשיר את תקרת הבית לסיכוך. ולהלן יבואר מה שיעור רוחב הנסרים שחז"ל פסלו לסיכוך.
איתא במתני' שלר"י מסככים בנסרים, ור"מ אוסר. ואם נתן על הסוכה נסר שהוא רחב ד' טפחים כשרה ובלבד שלא ישן תחתיו.
לרב נחלקו בנסרים רחבים ד' טפחים כדרך הנסרים שברוב התקרות, והמחלוקת היא אם גוזרים שמא יבואו להכשיר תקרה לסיכוך, או לא, ותקרה פסולה משום דסוכה אמר רחמנא, ולא ביתו של כל ימות השנה. אבל לכו"ע אפשר לסכך בנסרים שאינם רחבים ד"ט, דכיון דלא דמי לתקרה אין סיבה לגזור. והא דתנא במתני' נתן עליה נסר שהוא רחב ד"ט כשרה ובלבד שלא ישן תחתיו, היינו לר"מ, והסוכה כשרה משום שאיירי שהנסר הוא ליד הדופן, דאמרינן דופן עקומה, אבל לר"י יכול לישן תחתיו.
לשמואל נחלקו בנסרים שרחבים ג' ואינם רחבים ד', דנפקי מתורת לבוד אבל אין בהם שיעור מקום, ור"מ אוסר משום דחייש למיעוטא שעושים מהם תקרה, אבל ברחבים ד' לכו"ע אין לסכך בהם, ובפחות מג' לכו"ע מסככים בהם, דקנים בעלמא נינהו. ובנסר רחב ד"ט אף לר"י לא יישן תחתיו, (והיינו כשנתנו בצידי הסוכה, דבאמצע הרי הוא פוסל את הסוכה, כיון שבאמצע לא שייך לומר דופן עקומה. י"ז:).
לרבי יוחנן (ט"ו.) מיירי בנסרים משופים -חלקים וראוים לתשמיש, וטעם הפסול הוא משום גזירת כלים, ואליבא דר"מ שגוזר אטו כלים המקבלים טומאה, ואין המחלוקת משום גזירת תקרה.
י"ד: איתא בברייתא ששני סדינים מצטרפים לשיעור הפוסל, והיינו ד"ט באמצע הסוכה, אבל שני נסרים אין מצטרפים, ור"י היא דס"ל שאפי' אם כולה מנסרים כשרה. ולר"מ אף נסרים מצטרפים. לשמואל איירי בנסרים שיש בהם ג' ואין בהם ד', ולר"מ מצטרפים לשיעור ד"ט לפסול את הסוכה. ולרב פחות מד"ט הוי סכך כשר ואין מצטרף לפסול, וע"כ מיירי בנסרים שיש בהם ד"ט, וכוונת ר"מ שמצטרפים לד' אמות הפוסלות בצד הסוכה, (ולל"ב לקמן י"ז: שלרב אף באמצע אין הפסול אלא בד' אמות, איירי אף באמצע), ולר"י כשרה כיון שאפי' אם כולה מסוככת בהם כשרה. תניא כוותיה דרב ותניא כוותיה דשמואל.
ומודה ר"מ שאם יש בין נסר לנסר כמלוא נסר, שמניח סכך כשר ביניהם וכשרה, ואיתא לקמן י"ח. (למ"ד שסכך פסול באמצע פוסל בד"ט) דאיירי בסוכה שאורכה ח' אמות בדיוק, שנותן נסר ופסל מכל צד עד האמצע, ויוצא שבאמצע יש ח' טפחים של סכך כשר, שיש בזה שיעור הכשר סוכה, ואין הנסרים פוסלים אף ביש בהם ד"ט, משום דאמרינן דופן עקומה עד הפסלים שבאמצע. וה"ה שלר"י אם הנסרים הם ד"ט דכשר באופן הנ"ל.
נסרים שהפכם על צידיהם והם רחבים ד"ט ואין בעוביים ג"ט, לרב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה כיון שהפסול הוא משום גזירת תקרה, ואין עושים כך תקרה. ואמר להם רב הונא שפסולה, דכיון שיש שם פסול עליהם הוי כשיפודין של מתכת שפסולים בכל ענין.
נתן נסר שהוא רחב ד' אע"פ שלא הכניסו לתוכה אלא ג' פסולה. לרב הונא היינו בהפכם על צידיהם. ולחולקים היינו שהניחו בדופן פתח הסוכה והוא נוטה לחוץ טפח, דפסול משום שפסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה, וכיון שאם הסכך היה כשר היה זה חלק מהסוכה, ממילא כיון שזה נסר רחב ד"ט הוא פוסל את הסוכה. ואיירי בפתח שאין שם דופן, וליכא למימר דופן עקומה.
סוכה שאינה מחזקת כדי ראשו ורובו ושולחנו, או שנפרצה באחת הדפנות סמוך לקרקע שיכול להזדקר בה גדי בבת אחת בהדיא וברווח, דהיינו ג' טפחים, פסולה.
