סוכה שיש לה כסוי נוסף מלבד הסכך

כתיב "בסכת תשבו שבעת ימים", ודרשו חז"ל ממה שהתורה כתבה בסכת בכתיב חסר שצריך שיהיה רק סכך אחד על הסוכה, למעט סוכה שהיא תחת אילן או תחת סוכה אחרת או תחת תקרת הבית. ולהלן יבוארו אופני הפסול וההכשר בסוכות אלו, והאם סדין או נוי סוכה פוסלים את הסוכה.

ט: סוכה תחת האילן- אם האילן צילתו מרובה

מחמתו הסוכה פסולה, כאילו עשאה בתוך הבית, דמחובר פסול לסיכוך דכתיב "באספך מגרנך ומיקבך" ממה שאתה מאסף כגון פסולת גורן ויקב. ואם האילן חמתו מרובה מצילתו, אם חבט –השפיל את ענפי האילן ועירבם עם הסכך הכשר, ואין נראים בעין, כשרה, ומצטרפים ענפי האילן להשלים לצילתו מרובה מחמתו, משום ביטול ברוב, אבל בלא חבט פסול כיון שהסכך הפסול מצטרף לסכך הכשר וכיון שאינו מעורב אינו בטל, ולא גוזרים אטו היכא דלא חבטן ששם אין ביטול כיון שאינם מעורבים, ומותר לעשות כן לכתחילה. וכן הא דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן והסיכוך הכשר הוא הרוב, כשרה, היינו בשחבטן שאז הכל נחשב כשר, אבל בלא חבטן צריך צלתה מרובה מחמתה ללא מה שהדלה. וכתב רש"י דשמעינן מהכא שאפשר לסכך על קני הגג, אע"פ שהם סמוכים זה לזה בפחות מג', כיון שחמתן מרובה מצילתן.

וכתבו התוס' (ד"ה הא) דחבטן מהני אפי' היכא שאין צילתה מרובה מחמתה אלא בצירוף הסכך הפסול, אבל אם גם בלי הסכך הפסול צילתה מרובה מחמתה, כשר אף בלא חבטן. וכן בסוכה ע"ג סוכה, אם העליונה חמתה מרובה מצילתה, התחתונה כשרה אפי' אם ללא העליונה חמתה מרובה מצילתה והעליונה למעלה מכ' אמה.

סוכה על גבי סוכה-

סוכה תחת סוכה (וכן סוכה תחת אילן) פסולה, דכתיב "בסכת". ואפי' מ"ד יש אם למקרא מודה דלא לחינם נכתב המסורת. (תוד"ה בסכת). והיינו היכא ששתי הסוכות צילתן מרובה מחמתן, ובאופן זה הסוכה התחתונה פסולה, והעליונה כשרה אם הסכך שלה נמצא עד כ' אמה, ואם הסכך של העליונה גבוה יותר מכ' אמה מהגג של התחתונה שזה הקרקעית של העליונה, גם העליונה פסולה.

י. ואם העליונה חמתה מרובה מצילתה ולמטה מכ', והתחתונה צילתה מרובה מחמתה, התחתונה כשרה שאינה נחשבת סוכה תחת סוכה כיון שהעליונה חמתה מרובה מצילתה, ואין סכך העליונה פוסל משום סכך פסול כיון שהוא בתוך כ', והעליונה פסולה כיון שחמתה מרובה מצילתה, אבל אם העליונה למעלה מכ', דעת רש"י שזה פוסל אף בחמתה מרובה, כיון שסכך למעלה מכ' הוא סכך פסול, וקמ"ל שלא גוזרים שמא יבואו לצרף סכך פסול לסכך כשר, והיינו להכשיר אף כשהסכך של העליונה למעלה מכ'. אבל שיטת התוס' (ט: ד"ה הא) שאין העליונה פוסלת בלמעלה מכ', רק כשהתחתונה אין צילתה מרובה מחמתה אלא בצירוף העליונה, אבל בלאו הכי אין העליונה פוסלת. ודעת ר"ת שסכך למעלה מכ' אינו סכך פסול, וזה גופא כוונת הגמ' בקמ"ל.

ואם התחתונה חמתה מרובה מצילתה דהוא כמאן דליתא, והעליונה צילתה מרובה מחמתה, והסכך של העליונה בתוך כ' לקרקע, שתיהן כשרות ע"י סכך העליונה.

ההבדל בין סכך לסכך כדי להחשיבם לב' סוכות- לרב הונא טפח, כדמצינו לענין טומאה שרק טפח מביא את הטומאה אם יש קורה ארוכה

ויש טומאה תחת אחד מראשיה כל מה שתחת הקורה טמא אם היא רחבה טפח ויש שם חלל טפח, ודין זה הוא הלכה למשה מסיני, וחוצץ מפני הטומאה אם יש כלי מעל הטומאה, ובפחות מטפח הוי טומאה רצוצה שהיא בוקעת ועולה. (והכא לא שייך למימר חבוט רמי. תוד"ה אמר).

ולרב חסדא ולרבה בר אבוה ד' טפחים, דלא מצינו מקום חשוב פחות מד"ט דלענין רה"י או כרמלית לענין שבת בעינן ד"ט, וכן לענין גובה מצינו שיעור ד"ט בחלון שבין ב' חצרות. תוד"ה שלא). ולשמואל השיעור לפסול הוא י' טפחים כשיעור הכשר הסוכה, דהא משום ב' סוכות פסלה קרא.

ר"י אומר אם אין דיורים בעליונה התחתונה כשרה- אין נ"מ בדיורים בפועל, אלא כל שהיא ראויה לדיורים פסולה. ולשמואל ליכא לפרושי שנחלקו בפחות מי', שהרי לשיטתו אף לת"ק כשרה בפחות מי', וכן אם אין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות ולישן שם, אינה פוסלת, אלא נחלקו היכא שראויה לקבל כרים וכסתות ע"י הדחק, דרבנן סברי שכיון שיכולה לקבל ע"י הדחק יש שם סוכה על העליונה וממילא התחתונה פסולה, ולר"י כיון דליכא תשמישא להדיא אין עליה שם סוכה.

האם פריסת סדין פוסלת את הסכך-

הפורס סדין מעל הסכך כדי שלא יהיה שמש, או מתחת הסכך כדי שלא ישרו עלים לסוכה, פסולה, דכיון שהניחו כדי להגן, שוייה סכך, וסדין פסול לסכך כיון שהוא מקבל טומאה. רש"י. ושיטת התוס' (ד"ה פירס) שסדין אינו פוסל אלא היכא שהסכך חמתו מרובה מצילתו ללא הסדין, אבל אם הסכך צילתו מרובה מחמתו אין הסדין פוסל, ור"ת מפרש כעין זה, שע"י הסדין הסכך לא מתייבש, או שעליו לא נושרים, ונמצא שמחמת הסדין לא נעשה חמתו מרובה מצילתו. אבל לרש"י קשה, דמאי שנא מפורס סדין לנאותה. וי"מ שהפסול הוא משום שיש כאן ב' סככים, ורש"י שואל דא"כ לרב חסדא אינו פסול אלא כשהם רחוקים ד"ט זה מזה, ובמופלגים פסול אף בסדין ליפותה, וא"כ איך חילק רב חסדא בין מפני החמה או הנשר לבין לנאותה.

הפורס סדין כדי ליפות את הסוכה, הסכך כשר, כיון שאין על הסדין שם סכך.