“Thought on the פרשה…”

The famous רש"יin this weeks אמר רבי אחא, יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום" ,פרשה " , The conversation of the עבדים of the אבות is more pleasing before "מתורתן של ,הקב"ה בנים", than the תורה of their descendants. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה", for the episode of אליעזר’s quest for a wife for יצחקis doubled in the "והרבה גופי תורה לא ,תורה נתנה אלא ברמיזה", while many essential elements of the תורהwere given only by allusion. The תורה is מאריך when it comes to the מעשה האבות. What’s the פשט ?פשט is: The תורה wants to show us how the אבות הקדושים lived and even how the עבדים of the אבות הקדושים lived! The אמונה! The תפילות! The השגחה פרטית! They lived with the רבש"ע! The more the תורה is מאריך the more we see the דרך החיים, these are all לימודיםfor us, to give us a מהלך .בחיים

But why should the rest of the תורה be written ברמיזה? We understand why the תורהis מאריך when it comes to the אבות, by why is everything else written with such an extreme ?רמיזה

The תירוץ which the חתם סופרgives is: The more the תורה is ברמיזה the more we have to work in order to work out the תורה! The more עמל and the more יגיעה the more connected to תורה one becomes! The more עמל ויגיעה the more שמחת התורה one then has!

It’s not just that the מעשה האבותare specially written in length, whereas the rest of the תורה is punkt ברמיזה! No! to see how the אבות lived their lives is דוקא באריכותand the rest of the תורה is דוקא written ברמיזה!

(ר' ישראל ראקאוו שליט"א)

Transcribed by Avrohom Dov Kohn – אברהם דוב הכהן כהן