טומאת חוצלות
לרבי דוסא חוצלות אין בהם אלא טומאת מת וה"ה שאר טומאות, אלא שרק בטומאת מת נעשו אב הטומאה, ואינם מקבלות טומאת מדרס כיון שאין טומאת מדרס אלא בדבר המיוחד לשכיבה, ולחכמים טמאים טומאת מדרס כיון שהם עשויות לשכיבה, ונעשות אב הטומאה, וכ"ש טומאת מת, דכל הנטמא במדרס, נטמא גם בטומאת מת ובשאר טומאות כגון נוגע בשרץ ונבילה, ופשוטי כלי עץ שאין להם בית קיבול אינם מקבלים טומאה אא"כ הם עשויים לשכיבה.
מהם חוצלות- לרב אבדימי בר המדורי חוצלות היינו מרזובלי שהם מזבלי –תרמיל שהרועה עשוי להניח תחת ראשו לשכב עליו. ולר"ל הכונה למחצלאות ממש, וס"ל שמחצלאות של אושא שהם מיוחדות לשכיבה ולא לדבר אחר טמאות לכו"ע אף בטומאת מדרס, ושל טבריה שהם קשות ואין שוכבים עליהם כלל, טהורות לכו"ע, ונחלקו בשאר מקומות שאין יושבים עליהם שאין רוב האנשים מייחדים אותם לישיבה אלא לפעמים מייחדים אותם.
כשנשתכחה תורה מישראל (-אין הכונה שכולה נשתכחה, אלא נשתכחו כמה הלכות), עלה עזרא ויסדה, וחזרה ונשתכחה ועלה הלל הבבלי ויסדה, דמיום שגלה יכניה עם החרש והמסגר היתה ישיבה מצויה בבבל, חזרה ונשתכחה עלה רבי חייא ובניו ויסדוה.
