ט"ז: מילוי מים מבור שבין ב' חצרות
בור שנמצא בין ב' חצרות, והמחיצה שבין החצרות עוברת מעל הבור, ואין ביניהם פתח כדי לערב יחד, אסור להם למלא ממנו בשבת מפני שהוא לוקח מהמים שבחצר השניה, אא"כ יש מחיצה בגובה י"ט דהקילו חכמים במים שתועיל מחיצה תלויה, וצריך שתהיה המחיצה בתוך חלל הבור, דבעינן מחיצה שנעשית במיוחד עבור זה, וזה מועיל בין אם היא מלמעלה רחוק מן המים, בין אם היא מלמטה סמוך למים. לרשב"ג אלו דברי ב"ש אבל לב"ה צריך להניח המחיצה סמוך למים, ור"י מתיר אף בכותל הנעשית לחוץ בין החצירות שעל שפת הבור.
מעשה בציפורי ששכחו להביא ס"ת מערב שבת, והביאוהו בשבת ע"י שמצאו סדינים פרוסים ע"ג העמודים שלא עשו עירובי חצרות או שיתופי מבואות בין הבית לבית הכנסת, והסדינים חילקו את בית הכנסת ובית זה משאר החצרות. והם היו גבוהים מן הארץ. (אבל אין לומר שהביאום בשבת שהרי יש איסור הוצאה. אמנם אין איסור לפרוס סדינים, דמחיצה בלא גג אינה אהל). ואפ"ל שהיה זה על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי ולא על פי רבי יוסי, שהיה ראש ישיבה בציפורי, שכבר נפטר שאמרנו לעיל שמיקל רק בסוכה ולא בשבת.
הכשר גובה הדפנות משום לבוד- מחצלת ארבעה ומשהו לכל אורך הדופן, מתרת בסוכה גבוהה י"ט מצומצמים, ע"י שמניחה באמצע גובה הסוכה, פחות מג' למעלה ופחות מג' למטה, וקמ"ל דאמרינן תרי לבוד. ולרבי יוסי דס"ל שא"צ שהדפנות יגיעו פחות מג"ט סמוך לקרקע, א"כ מחצלת יותר מז"ט שמניח אותה בתוך ג"ט לסכך כשרה בסוכה גדולה הגבוהה הרבה.
הכשר רוחב הדפנות משום לבוד- המניח פס ד' ומשהו בגובה י"ט לרוחב הדפנות, זה מתיר משום דופן, ע"י שמניחו פחות מג' לדופן השניה, וקמ"ל ששיעור סוכה קטנה שבעה טפחים. ואיירי שיש בסוכה ב' דפנות שלימות, ומניח את הפס סמוך לדופן השניה.
