ו וירא – יט חשון

אחר תפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:

היום חל יומא דהילולא של הצדיק הקדוש רבי שמשון מאוזיראן, בנו של הרב הקדוש רבי משולם פייביש מזבארז' מסופר (ספר 'אספקלריה המאירה,' עמוד שיב) של הצדיק הקדוש רבי שמשון מאוזיראן, בנו של הצדיק הקדוש רבי משולם פייביש מזבארז' בעל 'יושר דברי אמת' היה מחותנו של הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן. בנו רבי יוסף יוסקא מלאשקוביץ היה חתנא דבי נשיאה.

מנהג נקוט היה בידו של הצדיק מאוזיראן להקדים לקבל את השבת בעוד היום גדול. ביום שישי בשעות אחר הצהרים המוקדמות מדליקים היו בביתו נרות שבת, ובתוך קהל חסידים מצומצם ממקורביו מתפלל היה תפילת מנחה וקבלת שבת, ומיד לאחר מכן מורה היה להגיף את חלונות חדרו, מקדש על היין ועורך את שולחנו הטהור בסעודת ליל שבת. טעמו ונימוקו להנהגה זו היה כדי להקל את סבלם של הרשעים הנידונים בגיהינום, שכן משעת קבלת השבת שלו שובת הגהינום וחדל מפעולתו.

דעתו של הרה"ק מפרימשלאן לא נוחה היתה ממנהג זה, שכן טוען היה כי עד שרבי שמשון דואג לטובת נשמות המתים הריהו גורם בכך חטאה לבני עירו החיים, שכן בהיותו רב אב"ד בעירו אוזיראן הרי שקבלת השבת שלו מחייבת את כל יושבי המקום, ואילו למעשה בשעה שהוא עורך את שולחן ליל השבת שלו במסיבת חסידיו הרי שמתחת לחלונו מתנהלים עדיין המסחר והמלאכה בחוצות העיר בכל עוזם."

מרן רבינו שליט"א יצא בדרכו לבני ברק להשתתף בשמחת שבת שבע ברכות

חשובי אנ"ש המתינו ליד בית האכסניה וקיבלו את פני רבינו שליט"א ברון שיר ושבח.

בדרכו למקוה הטהרה לכבוד שבת שח מר"ש כדלהלן:

פעם הלך הרה"ק רבי יששכר דב מבעלזא זי"ע עם בנו לטבול במקווה. כשנכנס הבן למים, נרתע מהחום וצעק" :אוי.!.. אוי…."! כשהתרגל למים החמים, השתכשך להנאתו, וקרא: "הא…! הא…."!

המהרי"ד ניצל מעמד זה, לחנכו ולחזקו בלימוד התורה, ואמר" :כך היא דרכה של תורה, תחילתה אוי… אוי… וסופה הא… הא…, כי תחילתה צריבה וכוויה וסופה נחת ועונג, וההיפך בעבירה תחילתה הא… הא… וסופה אוי… אוי…."

אחר הטבילה במקוה אמר מרן רבינו שליט"א שניים מקרא ואחד תרגום ושיר השירים.