ואברהם ברך את אברהם בכל (כ"ד – א')

ואברהם ברך את אברהם בכל (כ"ד – א')

מסופר: פעם אחת חלתה בתו של הרה"ק רבי אהרן מקארלין (בעל בית אהרן) זיע"א, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתה. באותה הזמן עבר בעיר הרה"ק רבי משה מקוברין זיע"א, הזמינו רבי אהרן לביתו לסעוד על שולחנו, בתוך הסעודה הזכיר המארח את בתו הזקוקה לרחמי שמים מרובים, וביקש מהאורח הצדיק שיעתיר בעדה בתפילותיו, ענה רבי משה מקוברין: בגמרא מצינו שאבן טובה היתה תלויה על צווארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותה מיד מתרפא, מזה זמן – אמר רבי משה – שחשבתי לעצמי: מה טיבה של אבן זו שהיתה בכוחה לרפא כל חולי וכל מדווה? ועלה בדעתי לומר שאין הכוונה לאבן טובה גשמית, אלא לאבן טובה רוחנית, דהיינו למידה הטובה שאברהם אבינו התייחד בה שהיא מצוות הכנסת אורחים, מצוה זו היא הסגולה הבדוקה לרפא כל חולי, וסיים הרה"ק מקוברין: בשעה זו כאשר אתה רבי אהרן, מקיים בי מצוות הכנסת אורחים, תלויה גם בצווארך אבן טובה זו, תסתכל על הבת שלך והיא תתרפא בעזרת ה'. מיהר רבי אהרן מקארלין ועשה כהוראת אורחו הדגול, ומיד חלה הטבה במצב בתו, וכעבור זמן לא רב, נתרפאה כליל.