וישתחו (פשטא) אברהם לפני עם הארץ (בראשית כג, יב)

הפרשנים נחלקו האם "לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ" פירושו שהשתחוה לעם הארץ, או שהשתחוה לעפרון בנוכחות עם הארץ.

רב סעדיה גאון מבאר: "ואומרו וישתחו אברהם לפני עם הארץ - ר"ל, אל עפרון". כך גם אבן עזרא: "לפני עם הארץ - וזאת ההשתחוי' היתה לפני עם הארץ לעפרון לתת שבח לו".

אולם רבי עובדיה ספורנו מבאר: "השתחוה לתת להם הודאה כמודה שבשביל כבודם הסכים עפרון לתת את שאלתו...".

רבי יצחק קארו מוסיף ומבאר³ שהתושבים נקראים כאן "עַם הָאָרֶץ" ולא "בני חת", כי לא הבינו את כוונתו של עפרון לקבל תשלום, וסברו שכוונתו לתת בחינם.

החיד"א, חומת אנך, מביא שההשתחויה של אברהם מבטאת ענוה: "וישתחו אברהם לפני עם הארץ. פי' כי ימנעו אנשים לתת כבוד ליחיד בפני קהל ועדה אבל אברהם אע"ה ברוב ענותנותו וישתחו אברהם לעפרון לפני עם הארץ. הרב מהר"ר וידאל בפי' כ"י". ע"כ.

ונרמז בטעמים: וַישְתַ֨חו (פשטא) אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ, הטעם רומז לענוותו, פשטותו, של אברהם, ולכך שהנוכחים היו "פשוטים" - עם הארץ, ולא הבינו את כוונתו האמיתית של עפרון.

שלום המאירי

3 תולדות יצחק, רבי יצחק קארו (על בראשית כג, ח): "שעפרון היה כילי, ולא היה רוצה לתת המערה בחנם, והיה רוצה להראות בפני עמו שהיה נדיב, ולזה אמר ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת. השדה נתתי לך במתנה וגם המערה, אבל זה אני אומר לעיני בני עמי, מפני הכבוד, אבל אתה הבן לי שרצוני שתפרעם לי בכסף מלא, ובני חת לא הבינו, שחשבו שהיה דיבורו דרך מוסר ובלב שלם, ולזה קראם עתה עם הארץ, שלא הבינו זה אלא אברהם ועפרון, ולזה אמר וישתחו אברהם לפני עם הארץ, ולזה השיב אברהם ואמר אך אם אתה לו שמעני, הבן לי שאני מבין לך, ולכן נתתי כסף השדה, ועפרון לא עזב דמי השדה לדעת אברהם, שאולי לא יתן לו שיוויו, ולזה אמר לו שיוויו או יותר לשיפרע לו כן, ואמר אדוני שמעני, הבן לי שמה שאני אומר לך שיוויו אינו דרך מוסר לומר שבין שני אוהבים כמונו אינו כלום ושתקחנו במתנה, אלא אני אומר לך שיוויו לשתתנהו לי, שדמיו ארבע מאות שקל כסף. וישמע אברהם אל עפרון, הבין דעת ו שכוונתו שיפרע לו ארבע מאות שקל כסף, ונתנם לו". התיבה " אְַך" היא לשון מיעוט.