י"ח. מיעוט אויר ג' בסוכה
בסוכה גדולה יכול למעטו בין בקנים ובין בשפודים, ובסוכה קטנה ממעטו בקנים דאמרינן לבוד ואין כאן אויר, ולא בשפודים שג"ט הם שיעור שחשוב בפני עצמו ואינם מצטרפים להשלים לשיעור סוכה. וכל זה כשהאויר בצידי הסוכה, אבל אם האויר באמצע הסוכה, נחלקו רב אחא ורבינא אם פי תקרה בתקרה שאינה עשויה לתוך החלל אומרים לבוד באמצע כמו בצד, או שאין לבוד באמצע, והיינו בתקרה, אבל בדפנות יש לבוד באמצע, (וקורה דלהלן חשיב למעלה, בין למ"ד קורה משום הכירא בין למ"ד קורה משום מחיצה).
בית שיש שם מת ויש בבית ארובה, כל הבית טמא חוץ ממה שמתחת הארובה, ואם הטומאה מתחת הארובה כל מה שבבית טהור מפני שאין אהל על הטומאה, בין ביש בה פותח טפח בין באין בה פותח טפח, ואמנם יש דינים שיש בהם נ"מ אם יש פותח טפח או לא. הגמ' מוכיחה מזה שלא אומרים לבוד באמצע ולכן הכלים שכנגד הארובה טהורים, ולמאן דס"ל שאומרים לבוד באמצע, י"ל דשאני הלכות טומאה שזה הלכה למשה מסיני שאין אומרים בהם לבוד באמצע, ואין לומדים מהלמ"מ למקומות נוספים.
לבוד בקורת מבוי- מבוי שהקורה שלו לא מגיעה עד הכותל השני, או שקורה אחת יוצאת מכותל זה וקורה אחרת יוצאת מכותל אחר ואינם מחוברות, אם המרחק הוא פחות מג"ט א"צ להביא קורה אחרת. הגמ' אומרת שבזה לכו"ע אומרים לבוד באמצע, דמדרבנן הוא והם אמרו והם אמרו.
אברומא מין דגים קטנים יש מקום שאסורים מפני שיש שם שרצים שאינם ניכרים וממילא א"א להפרישם, ויש מקומות שמותרים כי אין באותם מקומות שרצים. כדמצינו שאביי התיר צחנתא מנהר שנקרא בב, ואין הטעם מפני שהמים זורמים ודגים טמאים שאין להם שדרה אינם יכולים להיות שם, או שהמים מלוחים ודגים טמאים כיון שאין להם קשקשים אינם מתקיימים שם, שהרי במציאות דגים טמאים מתקיימים במקומות כאלו, אלא הטעם מפני שאין בנהר בב דגים טמאים, דאין הטיט שלו מגדל דג טמא. אמנם האידנא שנשפכים לשם נהרות איתן וגמדא, אסורים, מפני שיתכן שהוא מאותם נהרות.
