י"ב. רבין אמר בשם ריו"ח

שלומדים מדכתיב "באספך מגרנך ומיקבך", ואין הכונה גורן ויקב עצמם שהרי א"א לסכך ביקב והיינו ביין, אלא הכונה פסולת גורן (–קשין) ויקב (-זמורות ואשכולות ריקנים). ורב ירמיה שואל שי"ל שהכונה ליין קרוש. ורב אשי אומר שלומדים מהמ' של מגרנך ומיקבך שמסככים בפסולת שנוטלים מהם, ולא בהם עצמם.

לרב חסדא לומדים מדכתיב "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס (שוטה שאינו של שלש שלש עלים, לסכך) ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ללולב)". פסוק הוא בעזרא לעשות סוכות ולא הזכיר כאן אלא דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.