י"ב: סיכוך בחיצים

חיצים והיינו הבית יד שמחברים אליו את החץ, זכרים שתוחבים אותם בבית קיבול של ראש החץ, כשרים לסיכוך, דפשוטי כלי עץ אין מקבלים טומאה, אבל נקבות שראש החץ נכנס לתוך הנקב שלהם, פסולים, כיון שיש להם בית קיבול, אע"פ שהוא בית קיבול העשוי למלאות לעולם.

סיכוך בפשתן- אין לסכך באניצי פשתן והיינו לאחר שכבר תיקנום במסרק ונתלבנו, כיון שהם ראויים לקבל טומאת נגעים. אבל בהוצני פשתן שלא נישרו ולא נופצו כשר לסכך, והושני פשתן אין ידוע מה דינם, ואין ידוע אם הספק הוא בדייק במכתשת ולא נפיץ במסרק, אבל אם נשרו ולא דייק כשרה, או שגם בזה יש ספק.

שושי ושווצרי מיני ירקות שאינם מאכל אדם- לרב יהודה מסככים בהם דכיון שאינם מאכל אדם אינם מקבלים טומאה, ולאביי שושי מסככים בהם, אבל שווצרי אין מסככים בהם, דכיון שריחם רע חוששים שיצא מן הסוכה.