מה בין חכם לנבון?
"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (א, יג)
מַה בֵּין חָכָם לְנָבוֹן? הַדָּבָר יוּבַן עַל פִּי מַעֲשֶׂה.
אָדָם אֶחָד שֵׁרֵת בְּבֵית מִסְחָר לְיֵינוֹת וְהָיוּ לוֹ דְּמֵי חֶסְכוֹנוֹת בְּסַךְ חֲמִשִּׁים שִׁקְלֵי כֶּסֶף. הוּא טָמַן אוֹתָם בַּמַּרְתֵּף בֵּין הַחָבִיּוֹת. לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁיָּרַד לִטְלָם, לֹא מְצָאָם. הוּא חָשַׁד שֶׁאֲדוֹנָיו, בַּעַל הַבַּיִת, גִּלָּה אֶת הַכֶּסֶף וּנְטָלוֹ.
הָאִישׁ קָבַל עַל כָּךְ לִפְנֵי רַב הָעִיר. הָרַב, שֶׁנִּכְּרוּ בְּעֵינָיו דִּבְרֵי אֱמֶת, שָׁלַח לִקְרֹא לְבַעַל הַבַּיִת. כַּמּוּבָן, בַּעַל הַבַּיִת הִכְחִישׁ הַכֹּל וְטָעַן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה.
אָמַר לוֹ הָרַב: "אָכֵן, גַּם אֲנִי סָבַרְתִּי שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ אֶת הַכֶּסֶף, עַל כֵּן, אֲנִי מְשַׁעֵר שֶׁגּוֹי הִתְגַּנֵּב לַמַּרְתֵּף וַהֲרֵי כָּל הַיַּיִן שֶׁבּוֹ אָסוּר, כִּי יֵין נֶסֶךְ הוּא, הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מִיָּד אֶת הַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּינְךָ אָסוּר".
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בַּעַל הַבַּיִת עַל הַהֶפְסֵד הַצָּפוּי לוֹ, הוֹדָה שֶׁגָּנַב אֶת הַמָּעוֹת. הָרַב הֵשִׁיב: "אֵינִי מַאֲמִין לִדְבָרֶיךָ". קָם הָאִישׁ, רָץ לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא אֶת אַרְנַק הַפּוֹעֵל וּבוֹ חֲמִשִּׁים שִׁקְלֵי הַכֶּסֶף, וְהִצְלִיחַ הָרַב בִּתְבוּנָתוֹ לְאַלְּצוֹ לְהוֹדוֹת בְּפִשְׁעוֹ.
אָמְרוּ חֲזַ"ל: "אֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת", וְלֹא אָמְרוּ "מַה שֶּׁאָזְנָיו שׁוֹמְעוֹת", כִּי נוֹסָף לַטְּעָנוֹת שֶׁמּוּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנָיו, חַיָּב הוּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ, וְנוֹסָף לְחָכְמָתוֹ, חַיָּב הוּא לִהְיוֹת נִחָן בִּתְבוּנָה. (בֶּן אִישׁ חַי)
"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (א, יג)
בְּנוֹסָף לְמַעֲלָתָם הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, הַמִּתְאַפְיֶנֶת בְּדַעַת תּוֹרָה וּבְכִשְׁרוֹנָם הָאַדִּיר לִרְאוֹת נְכוֹחָה אֶת הַדְּבָרִים, נִתְבָּרְכוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר יִיחוּדִי נוֹסָף: "הֵם גּוֹזְרִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְהוּא עוֹשֶׂה" (מִדְרָשׁ). הֵם לֹא רַק מְכַוְּנִים לָאֱמֶת אֶלָּא יוֹצְרִים אוֹתָהּ. עֲצָתָם גְּזֵרָה הִיא, וְכַאֲשֶׁר צַדִּיק גּוֹזֵר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם.
