מה בין חכם לנבון? הדבר יובן על פי מעשה.
אדם אחד שֵׂרֵת בבית מסחר ליינות והיו לו חמישים שקלי כסף. את הכסף החביא במרתף בין החביות. לאחר זמן, כשביקש לקחת את הכסף, לא מצא אותו. חיפש בכל מקום ולא מצא. לבסוף פנה לרב העיר.
הרב, שניכר בעיניו דברי אמת, שלח לקרוא לבעל הבית. כמובן, בעל הבית הכחיש הכל וטען שאינו יודע מאומה.
אמר לו הרב: "אכן, גם אני איני סבור שאתה לקחת את הכסף, אבל כדי להסיר כל חשד, אני מציע שנלך יחד לבית הכנסת ותשבע שם שלא לקחת את הכסף."
בעל הבית הסכים, אך כאשר עמדו לצאת, אמר: "איני מאמין לדבריך."
האיש קם, רץ לביתו והביא את ארנק הפועל ובו חמישים שקלי הכסף, והרב הציל אותו מהודאה בשקר.
אמרו חז"ל: "ולא אמרו מה שעיניו רואות, אלא מה שאוזניו שומעות, כי עיניו של חכם נוספות חכמה, ואוזניו שומעות טענות, ולבו מבין להבחין בין אמת לשקר." (בן איש חי)
המשך
החכמים והנבונים, שהתורה מדברת עליהם, מתאפיינים בדעת תורה ובכשרון להבין את הדברים לעומקם. הם לא רק יוצרים עצה, אלא גם מכוונים את האמת.
כמו שכתוב: "לפני זקני ישראל, המקום והוא עושה" (מדרש). הם לא רק מציעים עצות, אלא גם מכוונים לאמת.
יהי זכרו ברוך של ר' פנחס בן ר' בנימין בינוש רוזנבוים זצ"ל, כ"ו בניסן תשע"ז.
