לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך
ְּבֶׂדֶׂרְך זֹו ִּיְתָּפֵּרש ַמֲאמָרם ז"ל: "'לֹא ָתסּור ִּמן ַהָּדָבר ֲאֶׂשר ַיִּגידּו ְלָך ָיִּמין ּוְשמֹאל' (ְּדָבִּרים יז, יא). ֲאִּפּלּו ִּנְרִּאין ְּבֵּעיֶׂניָך ַעל ְשמֹאל ֶׂשהּוא ָיִּמין וְעַל יָמִּין שֶׂהוּא שְמֹאל, שְמַע לָהֶׂם" (סִּפְרִּי).
ִּיָּתֵּכן ְּבֶׂהְחֵּלט ֶׂשַעד ֶׂשּלֹא ָיָצא ַהָּדָבר ִּמִּּפי ַהֲחָכִּמים, ָהָיה ַהָּיִּמין ָיִּמין ְוַהְּשמֹאל ְשמֹאל, כְּפִּי שֶׂהַדְּבָרִּים אָמְנָם ִּנְרִּאים, ַאְך ֵּּכיָון ֶׂשָאְמרּו ַעל ַהָּיִּמין ֶׂשהּוא ְשמֹאל, ָהַפְך ַהָּיִּמין ִּלְהיֹות ְשמֹאל, ְלִּפי ֶׂשָּכְך ָּגַזר ַהַּצִּּדיק.
ַּבְּתקּוָפה ָהִּראשֹוָנה ְלַרָּבנּותֹו ֶׂשל ָמָרן ַהְּגִּרי"ז ַהֵּּלִּוי סֹולֹוֵּבייִּצ'יק זצ"ל ְּבִּעיר ְּבִּריְסק, ָּבאּו קְצִּינֵּי צָבָא לְבֵּית הַכְּנֶׂסֶׂת בְּרֹאש הַשָּנָה לִּדְרֹש ֵּמָהַרב ֶׂשָּיבֹוא ִּעָּמם ְּכֵּדי ְלַהִּגיד ִּוּדּוי ִּעם ָאִּסיר יְהוּדִּי שֶׂנִּּשְפַּט לְמָוֶׂת.
ִּמֵּּכיָון ֶׂשָהַרב ָעַמד ְּבאֹוָתּה ָשָעה ִּּבְתִּפַּלת ְשמֹוֶׂנה ֶׂעְשֵּרה ֶׂשל ַשֲחִּרית, לֹא ָרצּו ַהְּקִּציִּנים לְהַפְרִּיעַ לוֹ, וְיָצְאוּ אֶׂת הַמָּקוֹם בְּהַבְטִּיחָם כִּּי יָשֹובוּ אֵּלָיו שֵּנִּית כַּעֲבֹר זְמַן מָה.
ַּכֲאֶׂשר ִּהּצִּיַע ִּמיֶׂשהּו ֵּמַהָּקָהל ַלְּקִּציִּנים ֶׂשּיְִּקחּו ַרב ַאֵּחר ִּמּתֹוְך ַהָּקָהל, ָאְמרּו ָלֶׂהם ֶׂשִּּקְּבלּו פְּקֻדָּה לְהָבִּיא אֶׂת הָרַב הָרִּשְמִּי. לְאַחַר ֶׂשִּּנְסַּלקּו, ִּסֵּּים ָהַרב ֶׂאת ְּתִּפָּלתֹו, ּוִּמֶּׂשָּשַמע עַל הָעִּנְיָן, הֶׂחְלִּיט ֶׂשּלֹא ָלֶׂלֶׂכת ִּויִּהי ָמה.
ִּמֶּׂשּנֹוַדע ַהָּדָבר, ִּנְמְצאּו ֵּּבין ַהָּקָהל ִּמְתַּפְּלִּלים ֶׂשֶׂהֱעלּו ֲחָשש ֶׂשָּמא ְיֻבַּלע ַלּיְהּוִּדים ִּאם ָהַרב לֹא ְיַצֵּּית ְלהֹוָרַאת ַהִּשְלטֹון, ּוִּמֵּּכיָון ֶׂשָהַרב הָיָה עֲדַיִּן צָעִּיר לְיָמִּים (כְּבֶׂן לב שָנִּים ְלֵּעֶׂרְך) ְוֻכָּלם ִּהִּּכירּוהּו עֹוד ְּכַנַער, ִּהְרשּו ְלַעְצָמם לְחַוּוֹת דֵּּעָה בְּקוֹל רָם.
אֲחָדִּים מֵּהֶׂם אַף הֵּעֵּזּוּ פְּנֵּיהֶׂם וְאָמְרוּ לָרַב ֶׂשהּוא ְמַסֵּּכן ֶׂאת ָּכל ַהְּקִּהָּלה, ַאְך ִּדְבֵּריֶׂהם לֹא הוֹעִּילוּ וְהָרַב נִּשְאַ ר נָחוּש בְּדַעְתּוֹ.
ְּבֶׂאְמַצע ְּתִּפַּלת ַהַּלַחש ֶׂשל מּוָסף, ָּבאּו ַהְּקִּציִּנים ֵּשִּנית ְלֵּבית ַהְּכֶׂנֶׂסת. ָהַרב, ֶׂשִּהְבִּחין בָּהֶׂם, נִּשְאַ ר עוֹמֵּד עַל מְקוֹמוֹ שָעָה אֲרֻכָּה, ְּכִּאּלּו הּוא ֲעַדִּין ָּבֶׂאְמַצע ְּתִּפָּלתֹו, ּוְבָכְך ָמַנע מֵּהֶׂם לָגֶׂשֶׂת אֵּלָיו. סַבְלָנּותֹו ֶׂשל ַהָּקָהל ָּפְקָעה, ַעד ֶׂשָּקם ֶׂאחד ִּמִּזְּקֵּני ַהָּמקֹום, ִּהּצִּיַע ֶׂאת ַעְצמֹו ִּּבְפֵּני ַהְּקִּציִּנים ְּכִּאּלּו הּוא ָהַרב ָהִּרְשִּמי ְוָהַלְך ִּעָּמֶׂהם.
ַאֲחֵּרי ַהְּתִּפָּלה ִּהִּּגיעּו ַּכָּמה שֹוְטִּרים ֶׂאל ֵּּבית הָרַב בִּּבְהִּילּות, וּבְנֵּי הַבַּיִּת נִּבְהֲלוּ מְאוֹד, כֵּּיוָן שֶׂחָשְבוּ שֶׂהֵּם בָּאִּים לֶׂאֱסֹר אֶׂת הָרַב עַל שֶׂסֵּּרֵּב ְלַצֵּּית ְלהֹוָראֹות ַהִּשְלטֹונֹות.
ַעד ְמֵּהָרה ִּהְתָּבֵּרר, ִּּכי ַהָּללּו ָהיּו שֹוְטִּרים ֵּמִּעיר ַאֶׂחֶׂרת ֶׂשִּנְשְלחּו ִּלְשֹאל ִּאם ָהַלְך ְּכָבר הָרַב אֶׂל הַנָּדּוֹן לְמָוֶׂת, כֵּּיוָן שֶׂזֶּׂה עַתָּה הִּתְבָּרֵּר ִּּכי ַהּיְהּוִּדי ַההּוא הּואֲאשַם ְּבָטעּות, ּוְלַמֲעֶׂשה הוּא חַף מִּפֶּׂשַע, וְאֵּינֹו לְהוֹצִּיאוֹ לַהוֹרֵּג.
אָז הִּתְבָּרֵּר, כִּּי הַזָּקֵּן שֶׂ"הִּתְחַכֵּּם" וְיָצָא ִּלְשִּביעּות ְרצֹונֹו ֶׂשל ַהָּקָהל ְלַיֵּּצג ֶׂאת ָהַרב, ָּגַרם ְלמֹותֹו ֶׂשל ַהּיְהּוִּדי.
ִּאּלּו ָהיּו ָסִּרים ְלִּמְשַמְעּתֹו ֶׂשל ָהַרב, ֶׂשָהָיה ָאְמָנם ַרְך ְּבָשִּנים ַאְך ָאב ְּבָחְכָמה ּוְבִּיְרָאה, לֹא הָיוּ נִּכְשָלִּים.
(לֶׂקַח טוֹב)
