The Mon is lasting evidence that the normal: לֹא עַל הַלֶּחֶּם לְבַדּוֹ bread of Tevah (i.e., bread that grows naturally) is not necessarily what we are stuck with. The Mon was an unbelievable: אֲשֶּר לֹא יָדַעְתָ וְלֹא יָדְ עוּן אֲבֹתֶּיךָ novelty, the most-strange form of sustenance. Imagine! Something totally unknown on this planet can end up being our diet!
The Alter of Novardok says in Madregas HaAdam: שֶּ א ין ש וּם דָ בָ ר מוּזָ ר וְ רָ חוֹק וְ נ מְ נַ ע מ מֶּ נוּ there is nothing weird and strange and impossible and remote that you can’t experience, since: הַכֹל יָכוֹל Hashem can do anything! When you work on Bitachon, remember the Mon. It’s a sample of the most unheard-of Yeshua, and so can you experience Nisei Nissim.
Always Think Big - Anything Is Possible with Hashem
ספר מדרגת האדם (מאמרי הסבא מנובהרדוק, רבי יוסף יוזל הורביץ זצלל"ה, הוצאה חדשה ירושלים תשסב. מאמר דרכי הבטחון, פרק ב עמ' קפז) הרי לנו מזה שכח הבטחון בה' הוא כל כך חזק, שאין שום דבר מוזר ורחוק ונמנע ממנו, עד שלהבוטח ברור בדעתו שאינו מחויב לחיות חיי הסתפקות, אלא יכול להשיג מחיתו לפי הרגלו, ואם הוא מורגל בתרנגלת פטומה ויין ישן, גם זה ישיג בדרך הבטחון. כי אחר שהוא בוטח בה' ואוכל מדרחמנא, אין להגביל בטחונו, שבאופן כזה יכול לבטוח, ובאופן אחר לא יתכן, במקום זה אפשר לבטוח, ובמקום אחר אי אפשר, כי יכולת ה' היא לאין תכלית. ואחר שעומד על דעתו ברוח חזק שודאי יזמין לו לפי הרגלו, הוא מובטח בו עוד יותר מהבטחון על כסף שבכיסו, שאינו שמור מהגנבים או משאר המפסידים, מה שאין כן על ידי בטחונו הוא שמור מכל הפגעים.
הובא בספר דגל המוסר (שיחות מוסר שנאמרו בישיבות אור יוסף נובהרדוק בצרפת, על ידי רבנו גרשון ליבמן זצוק"ל, מהדורא שלישית, ירושלים תשסד עמ' 89) אלא נוכל להסביר שיש שכל טבעי ז"א המילי דעלמא, אבל יש שכל שני, שעליו אמר ר' ישראל סלנטר: איפה שנגמר השכל מתחיל הבטחון. כך אומרים חז"ל אצל חזקיה המלך, כשחלה ובא אליו ישעיה הנביא ואמר לו בשם ה': מות תמות ולא תחיה, בודאי שיש לפחד ולהתייאש! אנו יודעים שאם אחד חולה אז הוא בעצמו מתחיל לפחד, הדמיון כ"כ פועל עליו, ואפילו רופא אומר שאין תקוה כבר מתייאשים ומפחדים, כ"ש הנביא האומר בשם ה', א"כ בודאי שאין תקוה. אעפ"כ אמר לו חזקיה: כלה נבואתך וצא כך מקובלני שאפי' חרב חרה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים. הוא אשר אמרנו: במקום שנגמר השכל מתחיל הבטחון. כל הייאוש מן הרחמים נובע מן השכל הטבעי. אבל, מסקנא זו, הייאוש, אינה מוכרחת, וכי היד ה' תקצר? אין מה להתייאש. ואם האדם מתייאש זה בגלל שהוא מונהג רק ע"י שכלו הטבעי, יש לו כ"כ אימון בו ולא נסה מעולם למרוד בו.
Like R' Yisroel Salanter Zatzal says: Where the Sechel ends, Bitachon begins. Remember, again and again: anything is possible with Hashem! Never feel confined to a difficult situation. Always think big. There are never-ending stories about people having incredible Yeshuos!
Don’t crowd your mind with the Tzim'tzum (restrictions) of normal Tevah (nature), and you may have new and exciting experiences. Don’t lock yourself into the limitations of your parent’s/ or friend’s/ or neighbor’s situations. And just because nothing outstanding has happened to you (yet), it doesn’t mean that you can’t have a sudden spectacular Yeshua.
